עע"מ 6573/19 אלכסנדר לנצמן נ. מדינת ישראל - משרד החינוך

הנשיאה א' חיות:

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (השופט ד' גדעוני ) מיום 9.9.2019 בעת"מ 30840-07-19 אשר מחק על הסף את עתירת המערער לביטול מכרז שיזם המשיב, משרד החינוך, בשל אי צירוף משיבים רלוונטיים.

1.

עניינו של הערעור דנן במכרז שפרסם משרד החינוך בחודש מרץ 2019 לצורך הקמת רשימת ספקים לאספקת תוכנות לניהול פדגוגי ותוכנות לניהול מערכת שעות ועובדים לשימוש בתי ספר. במכרז נקבע כי ספקים שיכללו ברשימה יוכלו להציע למשך שנתיים לבתי ספר את השירותים הנ"ל במימון משרד החינוך. לאחר מכן, יידרש הספק להגיש את הצעתו מחדש, כמפורט בדרישות המכרז. המועד האחרון להגשת הצעות למכרז נקבע ליום 7.5.2019, וביום 26.6.2019 אישרה ועדת הרכישות את תוצאות המכרז שבו נבחרו 15 ספקים (להלן: הספקים ). הודעות ומסרונים בעניין זה פרסמו לבתי הספר, אשר התבקשו להגיש הזמנות לקבלת השירותים. בהמשך לכך, כ-3700 בתי ספר הגישו בקשות כאמור, ומשרד החינוך כרת הסכמים עם הספקים.

2.

המערער, ספק של תוכנה המיועדת לבנייה אוטומטית של מערכות שעות, פנה ביום 7.7.2019 למשרד החינוך בטענה כי לא ידע על קיומו של המכרז וביקש לברר פרטים על אודותיו, לרבות אם בוצעו התקשרויות עם ספקים. טרם קבלת תשובת משרד החינוך הגיש המערער את העתירה נושא הערעור דנן ולצדה בקשה למתן צו ביניים שיורה על עצירת הליך המכרז עד להכרעה בעתירה לגופה. בקשה זו נדחתה מטעמים שונים ובהם סיכוייה הנמוכים של העתירה, השיהוי המשמעותי שדבק בהגשתה, וכן אי צירוף תצהיר ומשיבים רלוונטיים. בהמשך לכך, ביום 9.9.2019 מחק בית המשפט קמא את העתירה על הסף לנוכח העובדה שהמערער לא צירף את הספקים הזוכים במכרז כמשיבים, הגם שהם עלולים להיפגע מקבלת העתירה, שבה התבקש ביטול המכרז. בית המשפט הדגיש כי המערער לא פעל לתיקון פגם זה בעתירה גם לאחר שבקשתו למתן צו ביניים נדחתה, בין היתר, מאותו הטעם. בקשה לביטול פסק הדין שהגיש המערער נדחתה על ידי בית המשפט ביום 12.9.2019.

3.

מכאן הערעור דנן שבו טוען המערער, שאינו מיוצג, כי המשיב הרלוונטי היחיד לעתירה הוא משרד החינוך, שכן לטענתו טרם נחתמו חוזי ההתקשרות בין משרד החינוך לספקים. המערער הוסיף כי בשים לב לשלב הדיוני שבו הייתה מצויה העתירה, מחיקתה על הסף בשל אי צירוף משיבים רלוונטיים מנוגדת לדין. עוד העלה המערער טענות הנוגעות לפגמים שנפלו לשיטתו במכרז, ולכך שעקב המכרז נוצר "מנגנון של שחיתות" ולכן הוא אינו חוקי.

4.

משרד החינוך טוען מנגד כי דין הערעור להידחות והוא סומך את ידיו על פסק דינו של בית המשפט קמא. נטען, כי בשים לב לסעד המבוקש בעתירה, אי צירוף הספקים-הזוכים כמשיבים עשוי לפגוע בהם. הודגש כי המערער היה מודע לזכייתם של הספקים ולזהותם וכי לא זו בלבד שרשימת הספקים פורסמה באופן פומבי, היא אף צורפה לעתירה המינהלית שהגיש המערער ולכתבי בי-דין נוספים שהוגשו במסגרת ההליך בבית המשפט קמא. עוד צוין כי למערער הייתה הזדמנות לבקש לתקן את העתירה על דרך צירוף הספקים כמשיבים לאחר שבקשתו לצו ביניים נדחתה, בין היתר, מטעם זה. משרד החינוך הוסיף כי משהעתירה נמחקה על הסף אין מקום להידרש לטענות המערער הנוגעות למכרז עצמו, וכי מכל מקום לא נפל במכרז כל פגם המצדיק את ביטולו.

5.

ביום 19.12.2019 התקיים דיון מקדמי בערעור בפני השופט ע' פוגלמן , במסגרתו הובהרו למערער הקשיים המשפטיים שיש בערעור שהגיש. עם זאת, לבקשת המערער הועבר הערעור לשמיעה בפני הרכב.

6.

לאחר שעיינו בטענות המערער ושמענו אותו בדיון לפנינו באנו לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. תקנה 6(א) סיפה לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התש"ס-2000 קובעת, בין היתר, כי כל מי שעלול להיפגע מקבלת עתירה מינהלית יצורף אליה כמשיב. טעמו של כלל זה הוא כפול: ראשית, בית המשפט לא יפגע בזכויותיו של אדם מבלי שניתנה לו הזדמנות לומר את דברו; שנית, צירופו של צד שכנגד מסייע להציג לפני בית המשפט תמונה מלאה ואמינה, שעליה יוכל לבסס את הכרעתו . משכך, אי קיום חובה זו יכול שיקים במקרים המתאימים עילה לסילוק העתירה על הסף (עע"מ 4877/11 זיסמן נ' משרד

הפנים מחוז ת"א ועדת ערר מחוזית , פסקה 9 (29.1.2013)). בענייננו, הסעד שביקש המערער הוא ביטול המכרז ובנסיבות אלו ברי שהיה עליו לצרף כמשיבים לעתירה את הספקים שנכללו ברשימת הזוכים. מחדל זה הובהר למערער עוד בהחלטת בית המשפט קמא בעניין הסעד הזמני, וחרף האמור בה סבר המערער כי אין עליו לתקן את עתירתו. זאת, הגם שהוא היה מודע, כאמור מעלה, לזכייתם של 15 הספקים שנבחרו במכרז וצירף את רשימת הזוכים לכתבי בי-דין שונים שהגיש. על עמדתו זו חזר גם בטיעוניו בפנינו. זאת ועוד – מדובר במכרז שהסתיים בחודש יוני של השנה החולפת ובעקבותיו נחתמו בינתיים הסכמים עם הספקים השונים ומרבית בתי הספר כבר משתמשים בשירותים הניתנים על ידם.

אשר על כן, דין הערעור להידחות.

המערער ישא בהוצאות המשיב ושכר-טרחת עורך-דין בערעור בסך של 15,000 ש"ח.