עע"מ 6613-22 עע"מ 6613-22

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' בלכר) בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 31.8.2022 בעת"ם 73695-10-21, עד להכרעה בערעור. הבקשה לעיכוב ביצוע מכוונת כלפי רכיב הוצאות המשפט שנפסקו בפסק הדין לחובת המבקשות בסך של 45,000 ₪ (15,000 ₪ לכל אחת מן המשיבות 3-1).

2.בתמצית, המבקשות הן בעלות זכות במקרקעין בבניין מגורים ברחוב קליי 3 בתל אביב. מדובר בבניין בן 4 קומות המיועד להריסה אשר במקומו עתיד להיבנות בניין בן 8 קומות. המבקשות תקפו במוסדות התכנון את הבקשה להיתר בנייה שהוגשה על-ידי המשיבה 2, בולווארד טרה העיר הלבנה נדל"ן בע"מ. המשיבה 3, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב-יפו, שדנה בהתנגדות המבקשות אישרה, בהחלטתה מיום 17.2.2021, את הבקשה להיתר במספר שינויים. משלא נתקבלו מלוא טענותיהן, הגישו המבקשות ערר למשיבה 1, ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז תל אביב, אשר נדחה בהחלטה מיום 26.7.2021. המבקשות לא אמרו נואש והגישו עתירה מנהלית נגד החלטה זו, אשר נדחתה אף היא בפסק הדין מושא הערעור, בו נקבע כי אין מקום להתערב בהחלטות שהתקבלו בעניינן של המבקשות במוסדות התכנון, תוך שהמבקשות חויבו בהוצאות משפט.

3.המבקשות הגישו ערעור על פסק דין זה ועמו בקשה לעיכוב ביצוע "חלקו הכספי של פסק הדין", קרי: תשלום הוצאות המשפט. בבקשתן נטען, כי מצבן הכלכלי והאישי מקשה עליהן לשלם את ההוצאות שנפסקו לחובתן, ומכאן שיש להורות כי תשלום זה יידחה לאחר ההכרעה בערעור.

4.המשיבה 1, הותירה את ההכרעה בבקשה דנן לשיקול דעת בית המשפט, תוך שציינה כי מדובר בחיוב כספי שאין זו דרכו של בית המשפט לעכבו, ובייחוד כאשר עסקינן בחיוב שעניינו תשלום הוצאות משפט.

5.המשיבה 2, התנגדה לבקשה לעיכוב ביצוע וטענה כי טענת המבקשות בדבר מצבן הכלכלי נטענה בעלמא מבלי שנתמכה באסמכתא או ראיה לביסוסה וכי מדובר במבקשות בעלות רכוש. כן טענה כי סיכויי הערעור קלושים, וכי ממילא הלכה היא שבית המשפט ייטה שלא לעכב ביצוע פסק דין שהטיל חיוב כספי.

6.המשיבה 3, התנגדה אף היא לבקשה לעיכוב ביצוע מטעמים דומים.

7.דין הבקשה להידחות. כידוע, אין זו דרכו של בית המשפט לעכב חיוב כספי, שהוטל בפסק דין של הערכאה הדיונית, והדברים נכונים במיוחד שעה שמדובר בחיוב כספי שעניינו תשלום הוצאות משפט (עע"ם 161/21 כמאל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רכס הכרמל, פסקה 8 (22.3.2021); עע"ם 2282/22 סימנה נ' מדינת ישראל - המשרד לביטחון הפנים האגף לרישוי כלי יריה - מחוז דרום (5.4.2022)). אין בבקשה שלפניי טעם המצדיק חריגה מכלל זה. הקושי הכלכלי עליו נסמכת הבקשה נטען באופן תמציתי ומבלי שצורפה ראיה או אסמכתא המבססת את האמור, ומכל מקום לנוכח טיב החיוב וגובהו אין בו משום טעם מספק לעיכוב הביצוע. למותר לציין שהמבקשות לא טענו כי אם יזכו בערעורן לא יוכלו להיפרע מהמשיבות, אשר שתיים מתוכן, הן כזכור, רשויות ציבוריות שלגביהן אין חשש לקושי בפירעון אם הערעור יתקבל.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.