החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 6647/15 פארס אבו קיאס נ. עמידר- החברה הלאומית לשיכון בישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · צירוף משיב להליך ערעור מנהליבקשה לצירוף משיבה בהליך ערעור על פסק דין בעתירה לביטול הליכי מכרז

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לצרף את רשות מקרקעי ישראל כמשיבה לערעור על פסק דין שביטל הליכי מכרז למכירת זכויות במקרקעין בחיפה. נקבע כי צירוף בעל דין שלא היה צד בערכאה הדיונית הוא חריג, וכי המבקש לא הוכיח את תנאיו. בהתחשב בעמדת הרשות ובכך שהטענות מופנות להתנהלות המשיבה 1, לא נמצא מקום לצירופה. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המשיבה 1 ביקשה לצרף את רשות מקרקעי ישראל כמשיבה לערעור על פסק דין שביטל הליכי מכרז למכירת זכויות בנכס מקרקעין בחיפה, שבבעלות הרשות. הרשות מסרה בתגובתה כי אינה סבורה שהיא צד נדרש ואין מקום לצרפה. הבקשה לא נימקה מדוע לא התבקש הצירוף בערכאה הדיונית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לצרף את רשות מקרקעי ישראל כמשיבה להליך ערעור, כאשר היא בעלת הזכויות בנכס נשוא המכרז?
  2. 2.האם צירוף בעל דין שלא היה צד בערכאה הדיונית הוא חריג הדורש הצדקה מיוחדת?

הלכות

  1. 1

    צירופו של בעל דין שלא היה צד להליך בערכאה הדיונית הוא חריג, והנטל להוכיח את תנאי הצירוף מוטל על המבקש

    ״בכך שצירופו של בעל דין שלא היה צד להליך בערכאה הדיונית הוא חריג״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש לדחות בקשת צירוף כאשר הגוף המבוקש אינו מעוניין להצטרף, אין לו טיעון שיקדם את ההליך, וטענות הערעור מופנות להתנהלות המשיבה 1 ולא להחלטה מנהלית שלו

    ״טענות המערער הופנו כלפי התנהלות עובדת של המשיבה 1״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צירוף משיב
  • רשות מקרקעי ישראל
  • ערעור
  • מכרז
  • מבחן משולש
  • עע"מ
  • צו להוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

עע"מ

6647/15 - א'

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המערער:

פארס אבו קיאס

נ ג ד

המשיבות:

1.

עמידר- החברה הלאומית לשיכון בישראל

2. חברת מוריה סיעוד ביתי בע"מ

בקשה לצירוף צד

החלטה

1.המשיבה 1 עותרת לצירופה של רשות מקרקעי ישראל כמשיבה להליך זה. הטעם העומד ביסוד הבקשה הוא כי הנכס שבמוקד הערעור - הנסב על פסק דין בעתירה לביטול הליכי מכרז שפרסמה המשיבה 1 למכירת זכויות בנכס מקרקעין בחיפה - הוא בבעלותה של רשות מקרקעי ישראל. לטענת המשיבה 1 הרשות "כבעלת הזכויות בנכס, רשאית להעלות טענותיה בפני בית המשפט הנכבד, בנוסף ל[משיבה 1]", והדיון לא יהיה שלם ללא טענותיה של הרשות.

בבקשה צוין כי הבקשה הוגשה בהסכמת המשיבה 2 ובהסכמת רשות מקרקעי ישראל, אך בתגובה שהגישה רשות מקרקעי ישראל בהתאם להחלטתי ציינה כי הגם שגורמים מטעמה נתנו תחילה הסכמה לבקשה, עמדתה העדכנית לאחר עריכת מלוא ההתייעצויות היא כי היא אינה צד נדרש להליך וכי אין מקום להורות על צירופה.

בעמדה המעודכנת הדגישה רשות מקרקעי ישראל כי בהליך קמא ובערעור לא נתקפת החלטה מנהלית של וועדת המכרזים שלה, וטענות המערער מופנות כלפי התנהלות עובדת המשיבה 1, וכי בנסיבות אלה - וגם אם היה על המערער לצרף אותה כמשיבה בערכאה הדיונית - אין מקום להורות על צירופה להליך הערעור.

2.לאחר שעיינתי בחומר שבפניי ושקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את עמדת רשות מקרעי ישראל, וכי אין מקום להורות על צירופה להליך הערעור.

העובדה שרשות מקרקעי ישראל היא בעלת הזכויות בנכס המקרקעין אשר לגביו פורסם המכרז נשוא ההליך היתה ידועה גם עת התנהל ההליך בבית המשפט קמא, והמשיבה 1 לא ציינה בבקשתה כל טעם לכך שלא ביקשה את צירופה של רשות מקרקעי ישראל כבר באותו שלב, אלא רק בערכאה זו, ומדוע בערכאה הדיונית לא סברה כי הדיון אינו שלם ללא טיעוניה של הרשות.

כמו כן, עיון בפסק הדין מלמד כי טענות המערער הופנו כלפי התנהלות עובדת של המשיבה 1, וכפי שציינה רשות מקרקעי ישראל בתגובתה נראה כי בעניין זה היא ממילא "חיה" מפי המשיבה 1, ומכל מקום אין מקום לאפשר בשלב דיוני זה הרחבה של היריעה.

בהינתן האמור, ובהתחשב ב"מבחן המשולש" שנקבע בפסיקה לעניין בקשה לצירוף משיבים לפי תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (תקנה החלה בענייננו מכוח הוראת תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000), כמו גם בכך שהנטל להוכיח קיומם של התנאים לצירוף מוטל על מבקש הצירוף; בכך שצירופו של בעל דין שלא היה צד להליך בערכאה הדיונית הוא חריג (ראו עע"מ 3055/13 ראש עיריית בני ברק, הרב אברהם רובינשטיין נ' חורוזובסקי

(27.10.2013)); וכן בעמדתה של רשות מקרקעי ישראל אשר אינה מעוניינת להצטרף להליך (ומכאן כי אינה סבורה כי בפיה טיעון היכול לקדם את ההליך או כי צירופה נדרש לשם שמירה על זכויותיה), סבורני כי אין מקום להיעתר למבוקש, ובקשת צירוף נדחית אפוא.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' בניסן

התשע"ו (10.4.2016).

ליאת

בנמלך

ר

ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1צירופו של בעל דין שלא היה צד להליך בערכאה הדיונית הוא חריג, והנטל להוכיח את תנאי הצירוף מוטל על המבקש
  2. 2יש לדחות בקשת צירוף כאשר הגוף המבוקש אינו מעוניין להצטרף, אין לו טיעון שיקדם את ההליך, וטענות הערעור מופנות להתנהלות המשיבה 1 ולא להחלטה מנהלית שלו