עע"מ 6675/19 לוסי פולק נ. מועצה מקומית קרית טבעון

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה

(כב' השופטת ב' טאובר ) שבו נדחתה עתירת המבקשת נגד החלטת המשיבות להעלות את מפלס השטח הצמוד למגרש המגורים של המבקשת עד למפלס הכביש, עקב מפגע בקיר תמך שגובל ברחוב ובמגרש (להלן: התיקון הרצוי ).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה מצאתי כי דין הבקשה להידחות. אף

מבלי להידרש לסיכויי הערעור, ניכר כי שיקולי מאזן הנוחות מובילים לדחיית הבקשה. המבקשת טענה באורח כללי ובלתי מנומק כי אלמלא יעוכב ביצועו של פסק הדין, לא יהיה באפשרותה להשיב את המצב לקדמותו, וכי יגרם לה נזק בלתי הפיך. מנגד, המשיבות הציגו המשיבות טעמים טובים לדחיית הבקשה. ראשית, המשיבות הצהירו כי ביצוע התיקון הרצוי על ידן אינו יוצר מצב בלתי הפיך:

"גם אם בסופו של הליך יתקבל הערעור [...] ניתן יהיה להשיב מצב לקדמותו. העבודות המבוקשות הן בניית מקטע קיר תמך באורך מטרים ספורים בלבד ומילוי אדמה. ניתן יהיה לפרק את המבנים והמשיבות שתישאנה בהוצאות הפירוק והשבת המצב לקדמותו".

שנית, המשיבות הסבירו כי המצב הקיים יוצר סיכון בטיחותי וממילא אינו יכול להיוותר על כנו. לפיכך, אם יעוכב ביצוע פסק הדין ולא ניתן יהיה לבצע את התיקון הרצוי, המשיבות יאלצו לבצע תיקון אחר – בניית קיר תומך במקום הקיים – תוך שינוי מן המצב הקיים. תיקון זה הוא בפועל הסעד שהתבקש על ידי המבקשת בעתירתה, והוא גם הסעד המתבקש בערעורה לבית משפט זה. מכאן, גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה. שלישית, המשיבות כבר התקשרו עם בעלי המקצוע הדרושים לביצוע התיקון הרצוי, כך שעיכוב נוסף בביצוע העבודות יגרום להן נזק כלכלי ויפגע בקופה הציבורית.

מכל הטעמים האמורים, סבורני כי דין הבקשה להידחות. המבקשת תישא בהוצאות המשיבות בסך 5,000 ש"ח.