עע"מ 6705/12 לואיס הרננדס נ. משרד הפנים

1.

המשיב עותר למחיקת סיכומי המערער ולהוצאת מוצג מתיק המוצגים מטעמו.

מחיקת הסיכומים או פסקאות מתוכם מתבקשת משני טעמים. הטעם האחד הוא העובדה שלעניין הרקע העובדתי להליך הפנה המערער בפתח סיכומיו להודעת הערעור. המערער מתנגד לנטען שכן לגישתו אין להפנות להודעת הערעור לעניין טענות משפטיות בלבד, וההוראה הכלולה בסעיף 5 לצו סיכומי הטענות בהקשר זה אינה חלה על טיעון עובדתי.

לא ניתן לקבל טענה זו של המערער שכן כתב סיכומים המוגש לבית המשפט "צריך 'לדבר בעד עצמו' ולכלול את כל הטענות שבעל-הדין חפץ להציג לפני בית המשפט שלערעור", ובהקשר זה דומני כי אין מקום להבחין בין טענות עובדתית למשפטיות - וכל בעל דין רשאי להחליט לפי שיקול דעתו איזה חלק לייחד לטענות עובדתיות ואיזה חלק לייחד לטענות משפטיות, מה גם שלעיתים קשה לערוך חלוקה דיכוטומית של הטענות - והגם שראוי לנקוט בהקשר זה בגישה פרגמטית הכלל הוא כי "אין להתיר הרחבה דה-פקטו של הסיכומים על-ידי הפנייה לכתבי טענות אחרים, באופן המפר את עקרון השוויון בין בעלי-הדין והמחייב את בית המשפט לקרוא את טענות בעל-הדין 'בדילוגים'" (ראו ע"א 3954/09 שווקים חדשים הוצאה לאור בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פסקה 5 (22.11.2010)). משלא כלל המערער בסיכומיו את הרקע העובדתי הרלבנטי "מפאת מגבלת מקום" כטענתו, יש לומר כי חרג הוא מן ההיקף אשר נקבע בצו הסיכומים.

2.

הטענה הנוספת אותה העלה המשיב היא כי המערער התייחס בסיכומיו להתפתחות עובדתית המאוחרת לפסק-הדין וצירף בהקשר זה מוצג אשר לא הונח בפני בית המשפט קמא (מוצג 22, אשר הינו תצהיר מטעם המערער ונספחים לו).

המערער בתגובתו אינו חולק על כך שמוצג 22 לא הוצג בבית המשפט קמא, ואף הסכים להוציאו מתיק המוצגים, אך לטענתו אין להורות לו למחוק מן הסיכומים את הפסקאות המתייחסות אליו שכן מדובר בהתפתחות עובדתית רלבנטית. כן הפנה המערער לבקשה להוספת ראיה אותה כלל בגוף הודעת הערעור ובגוף סיכומיו.

משאין חולק כי מוצג 22 הינו ראיה חדשה שלא הוצגה בבית המשפט המחוזי ומשלא ניתנה למערער רשות מפורשת להצגתו אכן, ובהתאם להוראות תקנות 437(א) ו-457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, יש להורות על הוצאתו מתיק המוצגים. כמו כן, כידוע ככלל לא רשאי בעל דין להתייחס לראיות חדשות שהגשתן טרם אושרה במסגרת טיעוניו בערכאת הערעור (ראו הנחיה 7(ב) להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון), ועל כן לא רשאי היה המערער להתייחס למוצג זה באופן אשר נעשה בפועל בסיכומיו. כמו כן, לא היה מקום להכללתה של בקשה להוספת ראיה בתוך הודעת הערעור או בתוך הסיכומים - דבר שהוביל לכך שהבקשה לא הועברה לטיפול - וככל שהמערער מעוניין בכך עליו להגיש בקשה מסודרת אשר תיוחד לעניין זה.

3.

סיכומם של דברים - סיכומי המערער ותיק המוצגים מטעמו יושבו לידיו, והוא יגיש סיכומים ותיק מוצגים מתוקנים עד ליום 13.10.2013. בתוך אותו מועד רשאי המבקש, ככל שהוא מעונין בכך, להגיש בקשה להוספת ראיה. סיכומי המשיב יוגשו עד ליום 3.11.2013, וסיכומי תשובת המערער (ככל שיחפוץ בהגשתם) יוגשו עד ליום 17.11.2013.

בהתאם לאמור לעיל סיכומיו המתוקנים של המערער לא יכללו הפניה להודעת הערעור או התייחסות מפורטת למוצג 22. ואולם בנסיבות העניין ונוכח מהותו של מוצג 22, הרי שככל שתוגש בקשה להוספת ראיה כאמור לעיל, מצאתי לאפשר למערער לצרף את מוצג 22 הנ"ל לבקשה, וזאת בשלושה עותקים במעטפות חתומות, וכן רשאי הוא לציין בסיכומיו בקצרה כי בעקבות התפתחות עובדתית מאוחרת לפסק הדין הוגשה על ידו בקשה להוספת ראיה, בה יוכל לפרוש טענותיו בעניין (השוו עע"מ 3154/13 לאופר תעופה -גהי בע"מ נ' אירוהנדלינג בע"מ (8.7.2013)).

המערער יישא בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ש"ח.

ההחלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה ותתויק בתיקי השופטים.