עע"מ 679/19צהרונית אם המושבות בע"מ נ. בית לגדול בו בע"מ

1.

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ביום 19.12.2018 (עת"ם 49853-08-18, סגנית הנשיא ו' מרוז ) עד להכרעה בערעור שהוגש עליו.

רקע והליכים קודמים

2.

מקורו של ההליך שבפני במכרז שפורסם בחודש יוני 2018 על ידי המשיבה 2, המועצה האזורית גזר (להלן: המועצה ) להפעלת צהרונים וקייטנות בגני ילדים המצויים בתחום שיפוטה החל משנת הלימודים תשע"ט. המבקשת, צהרונית אם המושבות בע"מ, והמשיבה 1, חברת בית לגדול בו בע"מ (להלן: המשיבה ), היו בין המציעות במכרז.

3.

בתחילה, נבחרה המשיבה כזוכה במכרז. בהמשך לכך, נחתם עמה הסכם התקשרות והיא העבירה למועצה מסמכים נדרשים כגון ערבות ואישור על ביטוחים, והחלה ברישום לצהרונים לקראת שנת הלימודים העתידה להיפתח. בד בבד, פנתה המבקשת למועצה בהשגה על תוצאות המכרז. המועצה זימנה את המבקשת והמשיבה לשימוע ביום 13.8.2018, ובסיומו החליטה על ביטול זכייתה של המשיבה במכרז, מן הטעם שלא עמדה בהוראת סעיף 4.1 לתנאי הסף למכרז, לפיו "המציע הינו בעל ניסיון של חמש שנים לפחות במהלך עשר השנים האחרונות בהפעלת צהרונים וקייטנות בהם השתתפו 150 ילדים – עבור לפחות שתי רשויות מקומיות / גופים ציבוריים ו/או מוסדות חינוך". בהקשר זה, ציינה המועצה בהחלטתה כי המשיבה הציגה המלצות שקיבלה ממספר בתי ספר השייכים לאותה רשות מקומית, על אף שלפי הסעיף האמור היה עליה להציג המלצות משני ממליצים שונים ונפרדים עבור כל אחד מהקטגוריות (צהרונים וקייטנות) לתקופה של 5 שנים. כמו כן, צוינו בהחלטה תנאי סף נוספים שלא מולאו, בין היתר לעניין אישורים שלא היו ברשות המשיבה במועד האחרון להגשת ההצעות. בהמשך לכך, ביטלה המועצה את הסכם ההתקשרות שנחתם עם המשיבה. תחת זאת, הכריזה המועצה על המבקשת, בעלת ההצעה הטובה הבאה בתור, כזוכה במכרז.

4.

בשלב זה הגישה המשיבה עתירה לבית המשפט המחוזי המכוונת לביטול החלטתה של המועצה. בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה בקבעו כי ההחלטה המבטלת את הזכייה חורגת מן האמור בתנאי הסף של המכרז. באופן יותר ספציפי, נקבע כי סעיף 4.1 לתנאי הסף למכרז אינו כולל תנאי מפורש שעניינו ניסיון עם שני גופים נפרדים שאינם חוסים תחת אותה רשות מקומית, כגרסת המועצה, וכן כי אף לא נדרש ניסיון בן 5 שנים בהפעלת קייטנות עבור כל אחד משני הגופים האמורים. אם כן, נקבע כי פרשנותה הלשונית של המשיבה לסעיף 4.1 לתנאי הסף לפיה די בניסיון בן חמש שנים בשני מוסדות חינוך, גם כאשר הם שייכים לאותה רשות מקומית – היא סבירה והגיונית. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי אילו ביקשה המועצה להחמיר את תנאי הסף, היה עליה לציין זאת מפורשות, וכי אין מקום ליציקת תנאים חדשים למכרז בדיעבד. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי קבע כי העובדה שהמשיבה כבר חתמה על חוזה עם המועצה ואף ביצעה פעולות מתקדמות למימושו משנה את נקודת האיזון, כך שהכף נוטה לטובת כיבוד החוזה. לבסוף, בית המשפט המחוזי דחה את הטענות לעניין אי עמידתה של המשיבה בתנאים נוספים במכרז שעניינם צירוף של אישורים שונים להצעתה, וקבע כי אין מדובר בפגמים מהותיים המקימים עילה לפסילת ההצעה.

5.

בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי החזיר על כנה את הקביעה לפיה המשיבה היא הזוכה במכרז. בצד זאת, ועל מנת שלא לפגוע בילדים הרשומים בעת הזו לצהרונים וקייטנות המופעלים על ידי המבקשת, הורה בית המשפט המחוזי כי פסק דינו ייכנס לתוקף בתום שנת הלימודים הנוכחית.

הבקשה לעיכוב ביצוע

6.

המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו את הבקשה דנן לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור. בעיקרו של דבר, המבקשת טוענת בערעורה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא שגוי, וכי הוא מכשיר זכייה של הצעה שלא עמדה בהוראות המכרז, תוך פגיעה בשוויון בין המציעות והפרה של דיני המכרזים.

7.

לשיטת המבקשת, סיכויי ערעורה הם גבוהים, שכן בית המשפט המחוזי חרג בפסק דינו מהלכות קודמות של בית משפט זה בכל הנוגע לפרשנותם של תנאי סף במכרז, ובפרט בכל הנוגע לקיומם הקפדני של תנאים אלה. יתר על כן, המבקשת טוענת כי מאזן הנוחות מחייב אף הוא היעתרות לבקשה. המבקשת מדגישה כי לנוכח עיכוב הביצוע שנתן בית המשפט המחוזי, היא נותרה ספקית השירותים עד תום שנת הלימודים הנוכחית. על רקע זה, נטען כי אם לא יינתן עיכוב ביצוע כמבוקש ובהמשך תזכה המבקשת בערעורה, ייגרם לה נזק עקב כך שתידרש להתארגן לקראת שנת הלימודים הבאה במסגרת זמנים קצרה. כמו כן, המבקשת טוענת כי מימושו של פסק הדין בשלב זה עלול לגרום לנזק למערכת כולה, בשים לב לחשיבות הנודעת ליציבות ולוודאות של הילדים המשולבים במסגרות החינוכיות, ואף למשיבה שתתבקש להתחיל ברישום הילדים למסגרות ולהתארגן לביצוע השירות, כאשר השקעה זו עשויה לרדת לטמיון אם יתקבל הערעור.

8.

מנגד, המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה. לטענת המשיבה, סיכויי הערעור של המבקשת הם "קלושים", והיא סומכת את ידיה בהקשר זה על האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בין היתר, טוענת המשיבה כי הפרשנות שמציעה המבקשת לתנאי המכרז היא מרחיקת לכת מבחינה לשונית, ואף מנוגדת לתכלית המכרז. כמו כן, המשיבה טוענת כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לעבר דחיית הבקשה. בהקשר זה טוענת המשיבה כי הנזק הצפוי שאליו התייחסה המבקשת הוא כספי בלבד, והוא שקול בדיוק לנזק שייגרם למשיבה מעיכוב מימושו של פסק הדין. המשיבה מוסיפה ומציינת כי בית המשפט המחוזי כבר איזן בין מכלול השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה כאשר קבע שפסק דינו יכנס לתוקף רק בתום שנת הלימודים הנוכחית, כך שאין מקום להארכה נוספת של עיכוב ביצוע זה.

9.

בתגובה שהוגשה מטעם המועצה צוין כי היא תומכת בערעורה של המבקשת וסבורה כי סיכוייו הם גבוהים. עם זאת, המועצה ביקשה להשאיר את ההכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע לשיקול דעתו של בית המשפט, וציינה שהיא עומדת על כך שלשיטתה יש צורך לקיים דיון דחוף בערעור. בהקשר זה הדגישה המועצה את הצורך בוודאות בכל הנוגע לגורם שיפעיל את הצהרונים בשנת הלימודים הבאה, בהתחשב בהיערכות המוקדמת הנדרשת לכך, ובכלל זה לעניין רישום התלמידים למסגרות ושיבוצם, גביית תשלום מההורים, גיוס והכשרה של אנשי צוות ועוד. המועצה ציינה כי בעת הזו, חוסר הבהירות בנושא זהות מפעיל הצהרונים בשנה הבאה מעורר קושי בקרב הורי התלמידים וכן בקרב הצוות החינוכי.

דיון והכרעה

10.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, אני סבורה כי דינה להידחות.

11.

כידוע, נקודת המוצא לדיון היא כי הזוכה בדין אמור לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד לאחר מתן פסק הדין (ראו: עע"ם 5860/13 ע.ר. אציל בע"מ נ' מרדכי , פסקה 14 (30.8.2013)). על המבקש עיכוב ביצוע בערעור להוכיח אפוא שני תנאים – כי סיכויי הערעור הם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד – כאשר תנאים אלה מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות". כאשר עסקינן בהליך מינהלי, נדרש בית המשפט במסגרת בחינת מאזן הנוחות גם לפגיעה באינטרס הציבורי (ראו: עע"ם 3553/17 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' עיריית אשדוד , פסקה 11 (11.5.2017); עע"ם 5911/18 פלונית נ' גבים - קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ , פסקה 10 (16.8.2018)).

12.

בענייננו, כפי שטענה גם המשיבה, בית המשפט המחוזי כבר הביא בחשבון את השיקולים הרלוונטיים כאשר הורה בפסק דינו על עיכוב ביצוע עד לתום שנת הלימודים הנוכחית. איני רואה הצדקה להוסיף ולעכב את מימוש פסק הדין מעבר לכך. החששות שעליהם הצביעה המבקשת נוגעים לקשיים מעשיים הכרוכים ב"החלפה" של הגורם המפעיל את הצהרונים, אולם אין בהם בלבד כדי להצדיק את קבלת הבקשה. לעומת זאת, ככל שמימושו של פסק הדין יידחה למועד מאוחר מסוף שנת הלימודים הנוכחית, ובסופו של דבר יידחה הערעור, המשיבה לא תהיה ערוכה להפעלת מערך הצהרונים וכך עשוי להיגרם נזק לא רק לה, אלא גם לילדים המשולבים בצהרונים. מכל האמור עולה כי אין מקום להיעתר לבקשה, וזאת אף מבלי להידרש לשיקול של סיכויי הערעור.

13.

בצד זאת, בשים לב לכך שהערעור נסב על פסק דין שלו השלכה מעשית על מערכת החינוך העירונית, ובהתחשב בטענות שהעלתה המועצה בדבר הצורך בהתארגנות לקראת שנת הלימודים הבאה, אני מורה כי הדיון בערעור ייקבע למועד קרוב ולכל המאוחר עד סוף חודש אפריל 2019.

14.

טרם סיום יצוין כי זמן קצר לפני החתימה על החלטה זו המבקשת הגישה בקשה להתיר הגשת תשובה מטעמה לתגובת המשיבה. במכלול הנסיבות ולנוכח התוצאה שאליה הגעתי לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה זו.

15.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה והמועצה בסך כולל של 2,000 שקלים.