עע"מ 6859/10 תירוש מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית נ. אליהו

מכתב הערעור לא ניתן היה להבין על מה נסב הערעור. כשלעצמי סברתי כי הערעור נסב על עניין ההוצאות, אך מתברר כי הערעור נסב על עצם פסק הדין.

כפי שעולה מהפרוטוקול מיום 14.7.10, ביהמ"ש הביא את הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, ולפיה תכונס אסיפה כללית שעל סדר יומה הנושאים המפורטים בנספח ב' לערעור שהוגש. בסיפא של ההחלטה, מאחר שבאי כוח הצדדים היו חלוקים לעניין ההוצאות, ביהמ"ש אפשר להם להגיש טיעון בעניין זה. לאחר מכן נתן בימ"ש את פסק דינו במסגרתו נתן תוקף של פסק דין להסכמה וחייב את המערערים בהוצאות בסך 15,000 ₪.

למרות הסכמה זו, נטען על ידי המערערים כי הם אומנם הסכימו לקבל את ההסכם ואף הודיעו על כך לבימ"ש קמא, אך זאת מבלי לוותר על טענותיהם בדבר העדר סמכות עניינית. מעשה של יום ביומו הוא שצדדים מגיעים להסכמות מבלי לוותר על טענותיהם. הטענה המועלית כעת ולפיה פסק הדין בטל בהעדר סמכות עניינית עומדת, לטעמי, בסתירה מובהקת להסכמה של המושב לכנס אסיפה כללית. לא למותר לציין כי ביהמ"ש דלמטה אף הביע דעתו כי על פניו, ובהתחשב בכך שלמעלה משליש מחברי האגודה ביקשו כינוס האסיפה, אין כל סיבה להתנגדות לכינוס האסיפה הכללית.

למרות זאת, ביהמ"ש גילה אורך רוח ונתן הזדמנות למערערים להודיע באופן סופי אם הם מסכימים להצעה וכאמור ניתנה הסכמה.

לא מובן לי איפה, על מה ולמה, מלינים כעת המערערים.

במהלך הדיון בפני נתברר כי האסיפה הכללית לא כונסה עדיין, למרות ההסכמה. וכל כך מדוע? מאחר שבהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין נכתב כי האסיפה הכללית תתכנס: "כשעל סדר יומה הנושאים המפורטים בנספח ב' לערעור, יתקיימו דיונים והצבעות, ככל שאלה עולים בקנה אחד עם תקנון האגודה ועם פקודת האגודות השיתופיות והתקנות שייצאו מכוחה...".

ככל שהצלחתי לרדת לסוף דעתם של המערערים, לשיטתם, הסיפא של המשפט ("ככל שאלה עולים בקנה אחד...") עולה על הרישא לגבי סדר היום, דהיינו ראשית יש לבחון כל נושא ונושא על סדר היום, בבחינת צנזורה מוקדמת, אם הוא עולה בקנה אחד עם התקנון. אביע איפה את דעתי הלכאורית כי בפרשנות מפולפלת זאת, מנסים המערערים לרוקן מתוכן את ההסכמה שהרי נאמר במפורש שתכונס אסיפה כללית שעל סדר יומה נושאים מסוימים שפורטו בנספח ב'.

לכאורה, ברי כי ייערך דיון בנושאים אלה ובסופו של יום, בהתאם להחלטות שיתקבלו, פתוחה בפני כל צד הדרך לנהוג כפי שיימצא לנכון.

אשר על כן, ביהמ"ש המליץ למערערים לחזור בהם מן הערעור. המערערים יודיעו עמדתם עד ליום 19.2.2011.