פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
8543/18
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
אלי עובדיה
נ ג ד
המשיב:
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו מיום 3.11.2018 בעמ"ן
39234-01-18 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ח' ברנר
תאריך הישיבה:
ט' בסיון התש"ף
(1.6.2020)
בשם המבקש:
עו"ד רועי רמר, עו"ד מלכה
אנגלסמן, עו"ד גיל לוי
בשם המשיב:
עו"ד גיא מונין, עו"ד גלי
זוסמן
פסק-דין
בקשת רשות הערעור שבפנינו נסבה על חיובו של המבקש בארנונה בגין נכס ששטחו 1,657 מ"ר הכולל 35 יחידות דיור. המבקש לא שילם ארנונה בגין הנכס, וההליכים הקודמים הובילו לחיובו כאמור, לרבות על דרך החלת החיוב באופן חלקי באופן רטרואקטיבי. הטעם להעברת התיק להרכב היה ההיסטוריה הייחודית של אי-חיוב בארנונה באזור של שכונת כפר שלם בתל-אביב עד לפני מספר שנים.
טענות הצדדים נשמעו בפנינו בדיון שהתקיים ביום 1.6.2020. בתום הדיון התבקשנו לתת לצדדים שהות מסוימת לבחינת האפשרות לגיבושו של מתווה פשרה. על-פי הודעות הצדדים שהוגשו ביום 8.6.2020 (מצד המבקש) וביום 16.6.2020 (מצד המשיב) לא הושגה ביניהם הסכמה ועל כן נתבקשנו כעת להכריע בבקשת רשות הערעור.
כפי שהדגשנו בפני הצדדים כבר במעמד הדיון, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה עקרונית, אלא נטועה ביישום העקרונות המשפטיים שנקבעו בתחום זה על המקרה הפרטני של המבקש – הן מן ההיבט העקרוני של הצדקה לחיוב רטרואקטיבי (עע"ם 89/13 עיריית רמת גן נ' הראל (24.2.2015)) והן בהתייחס להיסטוריה של חיובי הארנונה באזור, כמפורט בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לא למותר לחזור ולציין, כי המחלוקת במקרה זה לא נסבה על מבנה מגוריו של המבקש, אלא על נכס גדול שהשימוש בו אינו אישי.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין המבקש יישא בהוצאות המשיב בסכום של 10,000 שקל.
ניתן
היום, כ"ה בסיון התש"ף (17.6.2020).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט