פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
701/11
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערערת - המבקשת:
עיריית אלעד
נ ג ד
המשיבים:
1. אליעזר פלורסהיים
2. עו"ד שמואל גרוסמן
בקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט לעניינים מינהליים מרכז מיום 26.12.10 בת"מ 128-06 שניתן על ידי
השופטת אגמון גונן
בשם המערערת - המבקשת:
עו"ד אמיר בירנבוים
בשם המשיבים:
עו"ד שמואל גרוסמן;
עו"ד משה מורגנשטרן
החלטה
א.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים מיום 26.12.10 בתיק ת"מ 128-06 (השופטת אגמון-גונן), בגדרו נפסק כי על המבקשת לשלם למשיבים גמול והוצאות בגין תובענה מינהלית שהוגשה על-ידיהם. עניינה של התובענה בגביית תשלום, שנטען שאינו כדין, מתושבי אלעד בעבור אספקת שירותי תחזוקה, גינון וניקיונם של שטחים פתוחים (להלן שירותי תחזוקה ).
רקע והליכים
ב.
המשיבים הגישו לבית משפט השלום ברמלה (בשנת 2002) תובענה אזרחית נגד המבקשת, מכוח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בגין גביית תשלום בעבור שירותי התחזוקה. בעיצומם של ההליכים פורסם חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ומשכך הועברה התובענה למסלול של תובענה מינהלית (ביום 15.1.07), וזו נדונה בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב. במהלך הדיונים (ביום 3.1.08) הודיעה המבקשת על הפסקת גביית התשלום בעבור שירותי התחזוקה. בעקבות ההודעה הוסכם, כי התובענה תימחק ובית המשפט יכריע בשאלת תשלום הוצאות וגמול למשיבים. בפסק דינו מיום 26.12.10 ציין בית המשפט, כי ככלל מקובל לראות בהודעה על הפסקת גבייה, בעקבות הגשת תובענה מינהלית, הודאה של הרשות שהגביה נעשתה שלא כדין, וכך גם בנסיבות המקרה דנא. בית המשפט ביסס את קביעתו על כך שבגלגוליו השונים של ההליך לא נטען על-ידי המבקשת, כי הגביה נעשתה כדין, וטיעוניה התמקדו בשאלת ההליך המתאים לבירור התובענה. כן נקבע, כי יש ליתן משקל לכך שהגביה הופסקה רק
לאחר הגשת התובענה. נוכח האמור, הורה בית המשפט למבקשת לשלם למשיב 1 גמול של 50,000 ₪ ולבא כוחו שכר טרחה בסך של 100,000 ש"ח ולמשיב 2, אשר ייצג את עצמו, גמול ושכר טרחה בסך 100,000 ₪.
ב.
כלפי פסק דין זה הגישה המבקשת (ביום 25.1.11) ערעור לבית משפט זה, וכן בקשה לעיכוב ביצוע (ביום 9.2.11). בבקשה נטען, כי סיכויי הערעור גבוהים, וזאת נוכח טענות המבקשת בדבר התיישנות התובענה וחוקיות הגבייה. כן נטען, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, כיון שתשלום ההוצאות יגרום נזק משמעותי לעיריה ולשירותים המסופקים לתושביה. עוד נטען, כי קיים חשש שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו לאחר תשלום ההוצאות, ככל שיתקבל הערעור, שכן המשיב 1 עשוי לעשות שימוש בכספים, ואילו המשיב 2 הצהיר כי בכוונתו לתרום את ההוצאות שיפסקו לטובתו לצדקה, ומכאן החשש שלא ניתן יהיה לגבות את הסכומים. בתגובתם מיום 24.2.11 טענו המשיבים, כי דין הבקשה להידחות. נטען, בין היתר , כי קביעתו הברורה של בית המשפט לעניינים מינהליים משליכה על סיכויי הערעור. עוד נטען, כי המשיבים השקיעו זמן ומשאבים בתובענה, אשר בסופו של יום הביאה להפסקת הגביה, ולכן סכום ההוצאות שנפסק לטובתם ראוי. לגבי מאזן הנוחות נטען, כי המבקשת לא הרימה את הנטל הנדרש להוכיח, שלא יעלה בידי המשיבים להשיב את הסכומים שנפסקו לטובתם.
הכרעה
ג.
השיקולים הרלבנטיים לעניין עיכוב ביצוע הם סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. המשוכה שעל המבקשת לחלוף על פניה בערעור זה אינה נמוכה, הן על פי השתלשלות הפרשה והן על פי המדיניות המרוסנת בהתערבות בפסיקת הוצאות. זאת באשר לסיכויי הערעור. גם הטענה בדבר מאזן הנוחות אינה חזקה מאוד, ומכל מקום לא אוששה כהלכתה. ועם זאת, לשם נקיון הדעת בנסיבות, ישולמו למשיבים לעת הזאת בתוך שלושים יום 60% מן הסכום שנפסק, והיתרה תעוכב עד להכרעה בערעור.
ניתנה היום, כ"ז
באדר א התשע"א (3.3.2011).
ש ו פ ט