עע"מ 7113/07 מרגלית נמרודי נ. משרד הפנים

לא ראינו כי יש בידינו לקבל את הערעור שלפנינו. הוראת סעיף 3(ב)(1) לחוק הכניסה לישראל אינה מאפשרת הארכת תקופת העסקתה של המערערת 2 ששהתה שלא כחוק, תקופה של 8 שנים בארץ וטיפלה טיפול סיעודי במערערת 1. ניתן להבין כי המערערת 1 אכן נקשרה במטפלת בה ותלויה בעזרתה, אך המחוקק אשר ראה לנכון לאפשר הארכת תקופת שהייה של עובד סיעודי בארץ מתוך התחשבות בצורך הסיעודי המיוחד, קבע תנאים מגבילים להארכת תוקף רשיון השהייה והעבודה, והתנאי הוא כי "העובד הזר הועסק במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, ברציפות, במשך השנה שבתכוף לפני תום תקופת ההארכה הכוללת". כאשר העובד הועסק שלא על פי הארכות כדין, גזירת המחוקק על פי הסעיף האמור היא כי לא תינתן לו האורכה המבוקשת.

אשר על כן הערעור נדחה.

צו הביניים האוסר על הרחקתה של המערערת 2 מהארץ יעמוד בתוקפו למשך 6 חודשים, כדי שהמערערת 2 תוכל להמשיך ולטפל במערערת 1 עד לקליטתה של מטפלת סיעודית אחרת ברשיון.