עע"מ 721/10 סבטלנה רוזינובסקי נ. שר הפנים

בקשה זו שלפניי עניינה פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעורה של המבקשת על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שדחה את עתירת המבקשת נגד החלטת המשיב להפסיק את הליך התאזרחותה עקב פירוק התא המשפחתי. המבקשת טענה בעתירתה, וטוענת היום בערעורה, כי יש להעביר את עניינה לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים, זאת בשל אלימות שנקט כלפיה, לדבריה, בן זוגה הישראלי.

בבקשת הפטור טוענת המבקשת כי מאז שנשלל מעמדה בישראל, בתחילת שנת 2009, היא נותרה ללא אישור עבודה ובשל כך אין באפשרותה לגייס את הסכום הדרוש לתשלום האגרה ולהפקדת העירבון. המבקשת מדגישה כי חסכונותיה התרוקנו ואינם, וכי ידידים סייעו בידה על מנת שתוכל לכסות את הוצאותיה הצנועות למגורים ולמחייה. עוד מציינת המבקשת כי בא כוחה נטל על עצמו את הטיפול בעניינה ללא חיוב בשכר טרחה. לדעת המבקשת, סיכויי הערעור להתקבל טובים ואף בכך יש משום תמיכה בבקשת הפטור. המשיבים אינם מביעים עמדה לעניין הבקשה לפטור מאגרה, אולם מתנגדים הם לבקשה לפטור מעירבון. לשיטתם, סיכויי הערעור קלושים והמבקשת אף לא הציגה תשתית מספקת להוכחת היעדר יכולת כלכלית.

לאחר בחינת הטענות והחומר שלפני החלטתי לפטור את המבקשת מתשלום אגרה, אולם אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מערבון במלואה. איני מתעלם מטענת המבקשת כי בהיעדר אישור עבודה קיים קושי לעמוד בתשלומים הכרוכים בהליכי הערעור. כמו-כן, יש משקל לעובדה שבא כוח המבקשת מייצג אותה ללא גביית שכר טרחה. עם זאת, בצדק טוענים המשיבים כי הבקשה לפטור חסרה פרטים ואינה נתמכת באסמכתאות. לעניין העירבון יש לציין גם כי לא הונח בסיס לקבוע שהמבקשת אינה מסוגלת לגייס ולוּ סכום מסוים מידידים לצורך הבטחת הוצאות המשיב. לבסוף, לאור נימוקי פסק-הדין של בית המשפט המחוזי, נראה כי הגם שההליך מגלה עילה, סיכוייו אינם גבוהים והכל – לצורך ההליך שלפניי.

לאור הנתונים שלעיל, טיב ההליך, מעמדם היחסי של הצדדים וסכום ההוצאות שנפסק בבית המשפט קמא, החלטתי לפטור את המבקשת מתשלום אגרה ולחייבה להפקיד עירבון בסכום של 2,500 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים שאם לא כן – יידחה ההליך ללא צורך בהתראה נוספת.