עע"מ 7223/10 קסיו ראנזאנג נ. לשכת האוכלוסין

1.

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת. המדובר בערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, במסגרתו נדחתה עתירת המערער להאריך את אשרת השהייה שלו בישראל שניתנה לו כעובד זר בענף הבנייה, וזאת לשם בדיקתו על-ידי מומחה רפואי לצורך הליך משפטי המתנהל בעניינו עקב תאונת דרכים בה נפגע.

2.

בבקשה וכן בתצהיר המשלים מיום 12.10.2010 טוען המערער, שהינו מיוצג, לדלות כלכלית המונעת ממנו את תשלום האגרה והפקדת העירבון. לפי הנטען, המערער הינו אזרח סין שנכנס בשעתו לישראל כדין, והוענקה לו אשרת שהייה כעובד זר בענף הבנייה. באוגוסט 2008 נפגע המערער בתאונת דרכים, ומאז אין ביכולתו לעבוד. בבקשה נטען כי המערער נעזר בחבריו לצורך מחייה בסיסית; וכי מעסיקתו לשעבר מספקת לו מגורים. המערער מצהיר כי טרם שילם לעורך-דינו עבור ייצוגו המשפטי, וכי למעט תשלום תכוף בסך 5,000 ש"ח אותו קיבל זה מכבר, לא קיבל כספים נוספים מחברת הביטוח. המערער מצהיר כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון, ומוסיף כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך טובים. המשיבה מתנגדת לבקשה.

3.

לאחר בחינת טענותיהם של בעלי הדין ועיון בחומר שבתיק, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי בלבד. אשר לבקשה לפטור מתשלום אגרה

- לאור הנתונים שפורטו בבקשה ונוכח תצהירו של המערער, נכונה אני להניח כי מצבו הכלכלי של המערער דחוק, ודומה כי אף המשיבה אינה חולקת באופן ממשי על כך. במצב דברים זה, ומשלא ניתן לומר שההליך אינו מגלה עילה, פטור המערער מתשלום האגרה.

4.

אשר לבקשה לפטור מעירבון - בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהעדר יכולת כלכלית של מבקש הפטור עצמו, ועליו להוכיח בנוסף כי אין באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה על מנת לגייס את כספי העירבון. זאת ועוד; יש להראות כי סיכוייו של ההליך טובים. בנסיבות המקרה דנן, לא עמד המערער בנטל האמור. המערער לא הוכיח כדבעי מדוע אין באפשרותו להסתייע בחבריו, שלפי הטענה מסייעים לו מבחינה כלכלית, לצורך גיוס כספי העירבון - ולו בסכום נמוך (ראו: בש"א 9998/10 חיים ונדר ז"ל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (לא פורסם, 17.12.2009)). זאת ועוד; על-פני הדברים, נראה כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם נחזים להיות טובים. במצב דברים זה, לא ניתן לפטור את המערער באופן מלא מהפקדת עירבון.

5.

יחד עם זאת, במסגרת קביעת שיעור העירבון, ראוי להתחשב במצבו הכלכלי והבריאותי של המערער; בכך שבית המשפט המחוזי לא ראה לחייב את המערער בהוצאות; וכן במעמדם היחסי של הצדדים. יש לזכור כי למערער עומדת זכות לפנות לערכאת הערעור ויש לאפשר לו את מימושה. בד בבד, יש ליתן משקל לאינטרס של המדינה להגנה – ולו מינימאלית – במקרה שההליך יידחה ולא ניתן יהיה לממש את גביית ההוצאות. כבר הובהר בפסיקתו של בית-משפט זה כי "ביטול מוחלט של חובת הפקדת העירבון פירושו הטלת מלוא המעמסה של עלויות ההליך על המדינה והציבור במקרה זה, שהרי באם תתברר התובענה כהליך סרק, קרוב לוודאי שלא יהא ממי לגבות את ההוצאות ושכר הטרחה שיושקעו בניהול ההגנה בה. תוצאה כזו אינה משקפת איזון בין שיקולים נוגדים, אלא העדפה מוחלטת של שיקול אחד על-פני שיקול אחר בלא איזון כלל" (ראו והשוו: דברי כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 3601/04 ו'נצ'ון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.10.2007)).

6.

בנסיבות העניין, נראה לי כי האיזון הראוי הוא לחייב את המערער בהפקדת עירבון בסכום מופחת של 1,500 ש"ח. אני מאפשרת למערער להפקיד את העירבון בשני תשלומים: תשלום ראשון בסך 750 ₪ יופקד עד ליום 15.12.2010. התשלום השני בסך 750 ₪ יופקד עד ליום 9.1.2011. בהעדר הפקדה של אחד התשלומים במועד יירשם ההליך לדחייה, בלא צורך בהתראה נוספת. המשך הטיפול בתיק יעוכב, עד להפקדת מלוא סכום העירבון.