עע"מ 7378/04 רובי רוסה פיו נ. משרד הפנים

1.בקשה למתן צו ביניים האוסר על הרחקתה של המבקשת מהארץ עד לשמיעת הערעור בעניינה, שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בתל אביב מיום 4.8.04. בפסק הדין נדחתה עתירתה של המבקשת לביטול צווי ההרחקה והמשמורת שהוצאו נגדה ולמתן רשות "להתנייד" למעסיק בעל היתר כדין.

2.המבקשת, אזרחית פיליפינית, נכנסה לישראל ביום 22.2.02 על פי אשרת עבודה מסוג ב/1, לצורך עבודה בתחום הסיעוד. אשרת העבודה של המבקשת הייתה בתוקף עד ליום 21.2.03. מאז שוהה המבקשת בישראל שלא כחוק ובלא שניסתה להסדיר את מעמדה במשרד הפנים, כאשר לטענתה היא עברה בין מספר מעסיקים אליהם הופנתה על ידי חברות כוח אדם שונות, שהובטח לה על ידן כי מעמדה בארץ יוסדר. ביום 6.7.04 נעצרה המבקשת בגין שהייה בלתי חוקית בישראל. בו ביום נערך לה שימוע על ידי ממונה ביקורת הגבולות והוצא כנגדה צו משמורת. ביום 7.7.04 הוצא נגד המבקשת צו הרחקה. ביום 8.7.04 הובאה המבקשת בפני בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין (להלן - בית הדין). בפני בית הדין טענה המבקשת, כי לאחר שעבדה על פי אשרה במשך כשנה עבר מעבידה הקשיש לבית אבות (ככל הנראה הכוונה למעבידתה הראשונה אליה מתייחסת המבקשת בבקשתה) ומאז עברה בין מעסיקים שונים בתחום הסיעוד בהמתנה שמעמדה יוסדר על ידם. כן טענה המבקשת בפני בית הדין כי כעת מצאה מעסיק חוקי ולאור זאת ביקשה להישאר בישראל על מנת להסדיר את מעמדה. בעקבות הדיון האמור קבע בית הדין, כי על המערערת להמציא תוך זמן סביר מסמכים להוכחת טענותיה ואישר בינתיים את צו המשמורת בלא שינויים. ביום 8.7.04 עתרה המבקשת לבית המשפט לענינים מינהליים בתל אביב. במסגרת עתירתה ביקשה המבקשת שיבוטלו צו ההרחקה וצו המשמורת שהוצאו נגדה, וכן שיותר "ניודה" למעסיק בעל היתר כדין. ביום 4.8.04 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את העתירה. ביום 5.8.04 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בקשה שהוגשה על ידי המבקשת למתן צו ביניים לעיכוב הרחקתה מהארץ עד להגשת ערעור כנגד דחיית עתירתה, וביום 8.8.04 הוגש לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, כאשר בו ביום ניתן על ידי צו ארעי האוסר על הרחקת המבקשת מהארץ עד להחלטה אחרת.

3.המבקשת שהתה בארץ באופן בלתי חוקי במשך כשנה וחצי וזאת בלא שעשתה כל ניסיון לפנות למשרד הפנים על מנת להסדיר את המשך שהייתה בישראל. די בכך כדי לדחות את הבקשה (השוו עע"ם 11013/03 יבטוחוב נ' שר הפנים (לא פורסם)). יצוין עוד, כי העותרת איננה עומדת באמות המידה שנקבעו על ידי המשיב בנוהל "שמיים סגורים" (להלן - הנוהל), שמאפשר בתנאים מסוימים את המשך שהייתם של עובדים זרים בארץ ו"ניודם" למעסיקים בעלי היתר תקף, שכן נוהל זה חל ככלל על ענפי הבניין והחקלאות בלבד (סעיף 2 לנוהל). המבקשת אף אינה עומדת בתנאים שנקבעו בסעיף 20(ה) לנוהל, המאפשרים את החלת הנוהל לגבי עובדים זרים בתחום הסיעוד. יתר על כן, העותרת לא העלתה כל טענה כנגד חוקיות הנוהל, וכן לא הצליחה להצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי החלת הנוהל בעניינה.

4.לפיכך, הבקשה נדחית.