עע"מ 7383-23 עע"מ 7383-23

1.בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 20.9.2023, בעת"מ 16340-08-23 (השופט מ' רניאל).

2.בפסק הדין נדחתה עתירת המבקשת, נגד החלטת ועדת המכרזים מטעם המשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י), לפסול את הצעתה במכרז להפעלת מחצבת אשרת דרום, על אף שהיתה הגבוהה ביותר בעת פתיחת תיבת המכרזים, ולהכריז על הצעתן המשותפת של המשיבות 2 ו-3 (הנסון מוצרי חציבה (ישראל) בע"מ (להלן: הנסון), ומחצבי אבן בע"מ (להלן: מחצבי אבן), בהתאמה) (להלן: החברות הזוכות), כהצעה הזוכה. בבקשה, מתבקש סעד של 'שמירת המצב הקיים', במובן זה שהמשיבה 3, היא המפעילה הנוכחית של המחצבה, תמשיך להפעילה "באותה המתכונת", ואילו החברות הזוכות ימנעו מביצוע השקעות עתידיות.

עיקרי התשתית העובדתית ופסק הדין המחוזי

3.המבקשת (להלן: כפר גלעדי) היא תאגיד קיבוצי בשליטת קיבוץ כפר גלעדי שבאצבע הגליל, והיא מחזיקה, נכון לעת הזו, בזכויות להפעלת שלוש מחצבות ברחבי הארץ – בכפר גלעדי, בעמיעד, ובדרום הר-חברון.

4.ביום 27.1.2022 פרסמה רמ"י הזמנה להגיש הצעות, להתקשרות עִמה בחוזה הרשאה להפעלת מחצבת אשרת דרום (מכרז צפ/17/2022) (להלן: המכרז), לתקופה של כ-20 שנה (כפוף לתנאים), או עד מועד מיצוי העתודות, לפי המוקדם מביניהם. התחרות במכרז נסובה על סכום דמי ההרשאה שישולם לרמ"י עבור ההרשאות שבחוזה.

בסעיף 24 לחוברת המכרז נקבע, כי ועדת המכרזים מטעם רמ"י (להלן: ועדת המכרזים, או הוועדה), תכריז על המציע אשר הצעתו הכשרה נמצאה כהצעה גבוהה ביותר כזוכה. לצד זאת, בסעיף 27 לחוברת המכרז צוין, כי "על אף האמור [...], מובהר כי הרשות אינה מתחייבת לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר", וכן, בסעיף 28 לחוברת המכרז, צוין כי "מכרזי כרייה וחציבה מועברים לידיעת רשות התחרות וכי בבואה לקבוע את הזוכה במכרז יתכן [ורמ"י] תידרש להמלצת רשות התחרות ככל ותינתן".

5.ביום 25.4.2022 הגישה רשות התחרות לרמ"י את המלצותיה לגבי המכרז הנדון, יחד עם המלצותיה לגבי מכרז 'אשרת צפון', שאינו מענייננו כאן (להלן: המלצת רשות התחרות או ההמלצה). בדיקת רשות התחרות העלתה, כי התוצאה התחרותית הטובה ביותר תתקבל אם תבחרנה, בכל מכרז, שתי זוכות שאינן נמנות על החברות המפעילות מחצבות נוספות באזור: חולות לבנים, נשר, אבן סיד ו-כפר גלעדי; כמו כן, "נוכח גודלה הפוטנציאלי של מחצבת אשרת דרום בהשוואה למחצבת אשרת צפון, להענקת הרשאת הכרייה והחציבה במחצבה זו לשחקן חדש באזור משמעותי זה יש חשיבות רבה במיוחד". לצד זאת, נאמר, כי "זכייה של אחת מארבע החברות הללו רק באחד מהמכרזים, כאשר במכרז השני תזכה חברה אחרת, תביא לתוצאה טובה יותר מהמצב הקיים"; עוד צוין, כי ההמלצות במסמך זה גובשו תחת התייחסות לתנאי המכרז כמצב נתון, וכי במכרזים הבאים "יש לשקול שינוי בתנאי המכרז [בטרם פרסומו]".

6.ביום 3.5.2022, פרסמה רמ"י באתר האינטרנט שלה, את המלצת רשות התחרות, ולצידה הבהרה, לפיה "במידה וימצא כי ההצעה הגבוהה היא של גורם המומלץ על-ידי רשות התחרות למנוע את השתתפותו במכרז", תידרש רמ"י להמלצות אלו. ההמלצה נשלחה אף לכפר גלעדי באופן פרטני, ולצידה הבהרה דומה, לפיה "ככל וימצא כי ההצעה הגבוהה ביותר היא של חברתכם [...] ועדת המכרזים ברמ"י תידרש להמלצה על כל המשתמע מכך".

7.ביום 12.6.2023, לאחר מספר דחיות, נסגר המכרז לתחרות. עם פתיחת תיבת ההצעות, התברר כי הצעת כפר גלעדי, שעמדה על סך של 922,747,107 ₪, ללא מע"מ, היא ההצעה הגבוה ביותר. נוכח המלצת רשות התחרות, בדבר הקשיים התחרותיים שזכיית כפר גלעדי מעוררת, החליטה ועדת המכרזים על זימון כפר גלעדי לשימוע, בטרם קבלת ההחלטה בדבר זכיית כפר גלעדי, או לחילופין – בדבר פסילת זכייתה. ביום 2.7.2023 התקיים לכפר גלעדי שימוע בפני הוועדה, בהשתתפות גורמי מקצוע מרשות התחרות. לאחריו, השלימה כפר גלעדי את טיעוניה בכתב, ורשות התחרות העבירה המלצות מעודכנת לרמ"י, בהן כתבה כי המלצתה עומדת בעינה, כי התוצאה התחרותית הטובה ביותר תתקבל אם במכרז תזכה חברה שאינה נמנית על ארבע מפעילות המחצבות באזור, ביניהן כפר גלעדי.

ביום 2.8.2023 התכנסה ועדת המכרזים בשנית, והחליטה על פסילת הצעת כפר גלעדי, וזאת משום ש-"לא ניתן להתעלם מהעובדה שמחצבת כפר גלעדי הינה בעלת שתי מחצבות באזור הצפון [...] רמ"י רואה חשיבות של ממש בהגדלת מספר השחקנים המחזיקים במחצבות בפריסה אזורית [...] ורואה כי האינטרס הציבורי מחייב בנסיבות העניין זוכה שאין לו כל מחצבה בתחום האזור הרלוונטי". על כן, הוחלט כי חלף זכיית כפר גלעדי, יוקצו הזכויות למשיבות 2 ו-3, על סמך הצעתן המשותפת בסך של 908,000,000 ₪, לא כולל מע"מ והוצאות פיתוח.

8.נגד ההחלטה האמורה הגישה כפר גלעדי, ביום 7.8.2023, עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי. בעתירתה טענה כפר גלעדי, כי החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה, התקבלה בחוסר סמכות, משום שתנאי המכרז קובעים כי הוועדה תידרש להמלצת רשות התחרות רק בקשר למציע שהומלץ על-ידי רשות התחרות למנוע את השתתפותו, ואילו במקרה דנן, לא התקבלה כל המלצה כאמור. לכך הוסיפה, כי בשים לב לזכיית חברת אוליצקי תשתיות בע"מ במכרז 'אשרת צפון' (על פי החלטה מיום 16.4.2023), יוצא, על-פי לשון ההמלצה, כי זכיית כפר גלעדי דווקא משפרת את מצב התחרות, ולכל היותר, אינה משפרת את המצב התחרותי באופן הטוב ביותר. פסילת הצעה כשרה, רק משום שאינה משפרת את התחרות בדרך המקסימלית, אינה סבירה, לשיטתה. עוד טענה כפר גלעדי, כי החלטת ועדת המכרזים אינה מידתית, מכיוון שלא שקלה חלופות דוגמת מניעת התמודדות עתידית של כפר גלעדי בהפעלת מחצבת עמיעד הסמוכה, שחוזה ההרשאה שלה צפויה לפוג בשנת 2026. לבסוף, קבלה כפר גלעדי על הליך השימוע שנערך לה.

9.לצד העתירה, הגישה כפר גלעדי בקשה למתן צו ביניים, שימנע מהחברות הזוכות "לנקוט בכל פעולה שיש בה כדי להוציא לפועל את ההתקשרות ביניהן מכוח המכרז". בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, הגישו המשיבות תגובות לבקשה; הנסון ומחצבי אבן התנגדו לה, ואילו רמ"י מסרה כי היא 'נמנעת מלטעון כנגד צו הביניים המבוקש'. לצד זאת, ובשים לב לחשיבות העמידה בלוח הזמנים שנקבע במכרז, ביקשה רמ"י מבית המשפט לקבוע מועדי הגשה, ומועד לדיון בעתירה לגופה, לפני יום 31.10.2023. בתגובת כפר גלעדי לבקשה לקביעת מועדים, הדגישה אף היא את הדחיפות בהכרעה בעתירה (אם כי חלקה על המועדים שביקשה רמ"י מבית המשפט לקצוב, בטענה שאינם תכופים דיים). עוד ציינה, כי לפי חוברת המכרז, מחצבי אבן תחדל להפעיל את המחצבה עד ליום 31.10.2023, ועל כן, עד ליום זה, נדרש הזוכה במכרז (ובאם תתקבל העתירה – כפר גלעדי עצמה), להיערכות מתאימה, הן מול מחצבי אבן, והן מול רמ"י. על כן, טענה כפר גלעדי, על מנת להבטיח רציפות אסדרה של חומרי גלם ממחצבת אשרת דרום, מן הראוי להכריע בעתירה בהקדם האפשרי.

10.ביום 27.8.2023 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה למתן צו ביניים, וקבע כי "סיכויי העתירה אינה מבוטלים, ואילו מאזן הנוחות נוטה לטובת העותרת, שכן אם לא יינתן צו ביניים, עשויות המשיבות לטעון למעשה עשוי, ואין מדובר בטענה משפטית תיאורטית ועמומה [...] מנגד, המשיבות לא פירטו שום נזק שייגרם להן". לצד זאת, קבע בית המשפט המחוזי, כי צו הביניים לא ימנע מהחברות הזוכות להקים חברה משותפת. דיון בעתירה נקבע ליום 13.9.2023.

11.ביום 7.9.2023 הוגשו תגובות המשיבות לעתירה. בקצירת האומר אציין, כי רמ"י, בתשובתה, טענה כי החלטת ועדת המכרזים בדין יסודה, ולא נפל בה או בהליך המכרז כל פגם, ודאי לא פגם המצדיק התערבות שיפוטית. באשר להמלצת רשות התחרות, הפנתה רמ"י לסעיף 11 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, תשע"ד-2013 (להלן: החוק לקידום התחרות), המעגן את חובת ההיוועצות עם רשות התחרות, והסבירה כי במקרה דנן, כשבהקצאת זכויות למטרת כריה וחציבה עסקינן – וכאשר לחומרי הגלם המופקים מפעילות זו, חשיבות דרמטית לשוק הבינוי והדיור – קיומה של תחרות בין המפעילים הללו היא חיונית. באשר לתנאי המכרז, הסבירה רמ"י כי קריאת סעיף 24 לתנאי המכרז, יחד עם סעיפים 27 ו-28, לפיהם רמ"י אינה מתחייבת לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר, מלמדת כי אין ממש בטענת כפר גלעדי לפיה תנאי המכרז שונו בדיעבד, ובחוסר סמכות. עוד הוסבר, כי המלצת רשות התחרות נבנתה כמידרג, המציג את התמונה התחרותית הנובעת מזכיית גורמים שונים, ולצד זאת את התוצאה התחרותית הטובה ביותר. על כן, גם אם רשות התחרות לא השתמשה במילים "למנוע" או "לפסול" מלהתמודד, היא הבהירה באופן חד-משמעי מה התוצאה העדיפה מבחינה תחרותית – ומשמעותה, אם כן, פסילת הצעת כפר גלעדי במובן של שלילת כוחה לזכייה במכרז.

12.הנסון, בתשובתה, הוסיפה על האמור וטענה כי כפר גלעדי מנועה ומושתקת מהעלאת טענות נגד תנאי המכרז, משום שכבר בחוברת המכרז נקבע כי הוועדה תידרש להמלצת רשות התחרות לצורך בחירת זוכה, ככל שזו תינתן, וההמלצה הוגשה, ופורסמה, בחודש אפריל 2022. על כן, צריכה היתה כפר גלעדי לעתור כבר באותה שעה, או לכל הפחות, לפנות בשאלת הבהרה לרמ"י בעניין זה, והיא אינה יכולה להעלות טענות לאחר שנתברר כי לא זכתה. עוד טענה הנסון, כי אם יש פער כספי בין ההצעות, הרי שהוא נוטה לטובת החברות הזוכות, וזאת משום שביום 7.6.2023 עדכנה ועדת המכרזים על שינוי בחוזה ההרשאה, המאפשר לזוכה במכרז שאינו מחצבי אבן, או מי שקשור אליה, הטבה בשווי של כ-15 מיליון ₪, אם תעמוד ביעד מסוים של שיווק חומרי גלם. מכיוון שסביר להניח כי כפר גלעדי, באם היתה זוכה במכרז, היתה מקבלת הטבה זו, הרי שהצעתה, שגם כך גבוהה בפער זניח של כ-1.6% על פני 20 שנה, נופלת מהצעת החברות הזוכות בכמה מאות אלפי שקלים (908,000,00 ₪ אל מול 907,747,107 ₪). מחצבי אבן, בתשובתה, חזרה על טענות יתר המשיבות, לפיהן לא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים, וכמו כן הוסיפה, כי כפר גלעדי ידעה בבירור את תנאי המכרז, וטענותיה בעניין נטענו בחוסר תום לב.

13.ביום 20.9.2023 ניתן פסק דין הדוחה את העתירה. בית המשפט המחוזי קבע, כי השאלה העיקרית המתעוררת היא האם המלצת רשות התחרות היא למנוע את השתתפותו של גורם כלשהו במכרז. לכך השיב, כי על אף שהמלצת רשות התחרות לא כללה את המילים "למנוע" או "לפסול", הדברים הובהרו בהודעת העדכון שנמסרה על-ידי רמ"י למשתתפי המכרז. הודעה זו היא חלק מתנאי המכרז, והפרשנות הנכונה שיש לייחס לה היא פרשנות מקיימת, דהיינו, פרשנות לפיה המלצת רשות התחרות אכן ביקשה למנוע זכייה במכרז מגורמים מסוימים בתנאים מסוימים. יתרה מכך, אף מבלי להידרש לנפקות הודעת העדכון, חובת רמ"י לשקול שיקולים של קידום תחרות נובעת מסעיף 11 לחוק לקידום התחרות, וכן מסעיף 28 לחוברת המכרז. נקבע, כי מהאמור עולה, שבדין קיבלה ועדת המכרזים את החלטתה, וכי לא ניתן לקבל את הטענה לפיה רצונה להשיג את התוצאה התחרותית הטובה ביותר 'אינו סביר'. ביחס למידתיות ההחלטה, קבע בית המשפט המחוזי, כי בהינתן העובדה שלא ניתן לפצל את הזכייה לשני מציעים, לא הצליחה כפר גלעדי להצביע על תוצאה מידתית יותר, וכי "העובדה ש[כפר גלעדי] מחזיקה במחצבת עמיעד רק עד 2026 אינה משנה תוצאה זו. אפשר שאילו רצתה, יכלה [כפר גלעדי] לוותר על מחצבת עמיעד ואולי אז היו החישובים משתנים, אך היא לא עשתה זאת". לבסוף, בית המשפט המחוזי דחה את הטענות ביחס לטיב השימוע שנערך לכפר גלעדי, ולטיב ההנמקה.

הבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור

14.על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הגישה כפר גלעדי ביום 4.10.2023 ערעור לבית משפט זה, ולצידו בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, היא הבקשה שלפַני.

15.בבקשתה, מבקשת כפר גלעדי 'סעד זמני מצומצם', לפיו נורה על 'שמירת המצב הקיים' עד להכרעה בערעור, במובן זה שמחצבי אבן, היא המפעילה הקיימת של המחצבה, תמשיך להפעילה, והחברות הזוכות ימנעו מביצוע השקעות עתידיות ומכל פעולה נוספת לשם מימוש זכייתן במכרז. לטענת כפר גלעדי, יש לקבל את הבקשה, וזאת משום שסיכויי הערעור טובים, או למצער אינם משוללי יסוד, ומן הטעם שמאזן הנוחות נוטה לטובתה.

16.באשר לסיכויי הערעור, טוענת כפר גלעדי כי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נפלו שגיאות מהותיות המצדיקות את קבלת הערעור, ובהן אי-ביטולה של החלטת ועדת המכרזים, על אף שהתקבלה בחוסר סמכות, תוך שינוי בדיעבד של תנאי המכרז; אימוץ פרשנות 'המרוקנת מתוכן' את לשון הודעת העדכון, שכן לשון ההודעה היתה כי הוועדה תידרש להמלצה אם ההצעה הגבוהה תהא של גורם המומלץ "למנוע השתתפותו במכרז", ואילו המלצת רשות התחרות לא כללה כל המלצה כאמור; ולחילופין, אי-ישום עקרון המידתיות על-ידי בית המשפט המחוזי.

באשר למאזן הנוחות, טוענת כפר גלעדי, כי הוא נוטה לטובתה במובהק, משום שתכלית הבקשה היא "שימור המצב הקיים באופן המובהק ביותר, ואינו כולל אלמנט של הפסקת ביצוע עבודות כרייה במחצבה ולו לרגע". עוד טענה, כי סעד זה הוא המשך לצו הביניים שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר רמ"י נמנעה מלהתנגד לו, וכי לא צפוי להיגרם למשיבות כל נזק בגינו. זאת, משום שמחצבי אבן היא זו המפעילה את המחצבה היום, והיא זו שאמורה להמשיך ולבצע את החציבה מכוח המכרז החדש, "יחד עם [הנסון] אשר בוודאי שתיהן יוכלו לבצע התחשבנות ביניהן לעניין תקופת הביניים עד להכרעה בערעור [...] ולכן גם להנסון לא צפוי להיגרם כל נזק". מנגד, טוענת כפר גלעדי, אי-מתן הסעד המבוקש יאפשר למשיבות לבצע פעולות שונות, במטרה להעלות בשלב מאוחר יותר, ובחוסר תום לב, טענות לפיהן מדובר ב-'מעשה עשוי' ובמהלכים שאינם הפיכים, בניסיון לסכל את בירור הערעור ולפגוע בזכויותיה.

17.ביום 22.10.2023, בהתאם להחלטתי, הגישו המשיבות את תגובותיהן לבקשה למתן סעד זמני. בתגובות נטען, על-ידי שלוש המשיבות, כי הבקשה אינה עומדת בתנאים המצטברים לקבלת סעד זמני בערעור, ועל כן דינה להידחות.

18.רמ"י, בתגובתה, מסבירה כי החל מיום 31.10.2023, בקשת כפר גלעדי ל'שמירת המצב הקיים' אינה אפשרית עוד, וזאת משום שבמועד זה על המפעילה הנוכחית של המחצבה לחדול מכל פעילות, בהתאם להסכם פשרה שבין רמ"י למחצבי אבן, אשר קיבל תוקף של פסק דין במסגרת ת"א 31217-06-21, והוזכר במפורש בחוברת המכרז. במועד זה מסתיים אף רישיון החציבה שניתן למחצבי אבן, אשר חציבה בהיעדרו מהווה עבירה פלילית על פי חוק. במובן זה, סבורה רמ"י, כי הלכה למעשה הבקשה מכוונת למתן צו עשה נגדה, לחדש למחצבי אבן את רישיון החציבה, וכן את המערכת ההסכמית מולה, ואף בשל כך דינה להידחות. עוד מפנה רמ"י למכתבו של המפקח על המכרות במשרד האנרגיה והתשתיות, שצורף לתגובה, ובו פורטה חשיבותה המשקית של מחצבת אשרת דרום, המחצבה השנייה בגודלה במחוז צפון, והחמישית בגודלה בישראל, שחשיבותה מתחדדת בעת הזאת, לאור קשיים שונים בהפעלת מחצבות סמוכות. על כן, טוענת רמ"י, האינטרס הציבורי מחייב את הבטחת הרציפות התפעולית של המחצבה, בהתאם ללוח הזמנים האמור, וזאת באמצעות קידום לאלתר של ההתקשרות בין מחצבי אבן והנסון עם רמ"י. מהאמור עולה, לעמדת רמ"י, כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת האינטרס הציבורי, שמשמעותו דחיית הבקשה. לכך מוסיפה רמ"י, כי טענותיה של כפר גלעדי לפיהן יתכן ומי מהצדדים יטען בהמשך בירור הערעור ל-'מעשה עשוי', הן תיאורטיות, וכי ראוי לציין כי "כלל הגורמים המעורבים במערכת ההסכמים הנובעת מהמכרז הם צד להליך זה ומטבע הדברים מכלול השיקולים הנוגעים להשקעות עתידיות [...] יעשו תחת ההבנה של קיומו של הליך ערעורי על כלל המשתמע מכך". לבסוף, למעלה מן הדרוש לעמדת רמ"י, היא התייחסה לסיכויי הערעור, וטענה כי הם נמוכים.

19.הנסון, בתגובתה, מפנה אף היא לכך שמתן הסעד הזמני משמעו הפסקת החציבה באופן שיוביל לפגיעה קשה באינטרס הציבורי, ומשכך, טוענת, מאזן הנוחות מחייב את דחיית הבקשה. עוד היא טוענת כי סיכויי הערעור "קלושים במיוחד".

מחצבי אבן, בתגובתה, מצטרפת לעיקרי תשובת רמ"י, ומוסיפה כי הסעד המבוקש, הכולל מתן צווים נגד חברות פרטיות, חורג מסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, התחומה למתן צווים נגד רשויות השלטון בלבד, בהתאם לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לענינים מנהליים), ומשכך לא יכול להינתן בגדרי ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים. באשר לסיכויי הערעור, טוענת מחצבי אבן, כי הם נמוכים במיוחד, משום שרמ"י חייבת היתה לשקול שיקולי תחרות, ובפרט שמולה עמדו הצעות מתחרות כמעט זהות.

דיון והכרעה

20.לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, ובתגובות לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

עסקינן בבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, על פסק דין בעתירה מנהלית, כאשר נקודת המוצא לדיוננו היא הכלל שלפיו אין בעצם הגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים. הנטל להראות כי יש לסטות מהוראה כללית זו, מוטל על מבקש הסעד, אשר נדרש להראות כי סיכויי ערעורו – טובים; ומאזן הנוחות – לטובתו. את היחס בין שני השיקולים דימתה הפסיקה ל'מקבילית כוחות', אך נקבע גם, כי לשיקולי מאזן הנוחות – בכורה (ראו: עע"מ 1422/23 עיריית ראשון לציון נ' ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ובניה, פסקה 13 (4.4.2023); וכן עע"מ 4857/15 כשרות פתח לתקווה - כ.פ.ל בע"מ נ' דנאל (אדיר יהושע) בע"מ, פסקה 16 (24.7.2014), והאסמכתאות המופיעות שם (להלן: עניין כ.פ.ל)).

21.אפתח, אם כן, בבחינת מאזן הנוחות. בהקשר זה, מקובלנו, שהתנאים למתן סעד זמני בתקופת הערעור, כבענייננו, מחמירים מאלה החלים בערכאה הדיונית. זאת, מכיוון שדחיית העתירה משנה את נקודת האיזון בין האינטרסים המנוגדים של בעלי הדין, לכיוון הזוכים בפסק הדין, במובן זה שעתה, נקודת המוצא היא שיש לאפשר לזוכה בפסק הדין להנות מפירות זכייתו (ראו למשל: עע"מ 1193/20 מעון נצרת בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הצפון, פסקה 7 (26.4.2020); וכן עע"ם 2972/19 בנימין נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה (מרכז), פסקה 11 (2.6.2019)).

22.בענייננו, ובשונה מצו הביניים שהתבקש עם הגשת העתירה, והחלטת בית המשפט המחוזי בשעתו ליתן את הצו – בשלב זה, הפך האינטרס הציבורי המונח על כף המאזניים לכבד הרבה יותר. זאת, בשים לב לתום תקופת הרישיון של המפעילה הנוכחית, מחצבי אבן, מחר, 31.10.2023. בחינת הבקשה בהתחשב עם סד הזמנים האמור, מלמדת כי לא עלה בידי כפר גלעדי להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, ומהטעם הזה, דין בקשתה להידחות.

על אף שכפר גלעדי לא התייחסה לנתון זה בבקשתה, לא נראה שהוא נעלם מעיניה. דבר זה נלמד מכך שמועד תום הרישיון, והחשיבות בהכרעה מהירה בעתירה הנגזרת ממנו, הוזכרו על-ידי כפר גלעדי בתגובתה לבקשת רמ"י לקביעת מועדים, שהוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 21.8.2023, כמתואר מעלה.

23.דומה כי אין צורך להכביר מילים על כך שהפסקת פעולתה של המחצבה בשל היעתרות לבקשה היא תוצאה קשה ולא רצויה, עליה לא חלקה גם כפר גלעדי (ראו, בעניין דומה, ע"א 3456/20 מחצבי אבן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 14 (14.7.2020).

24.החלופה העומדת לפנַי, לכאורה, היא מתן צו עשה לרמ"י, שיורה על הארכת התקשרותה עם מחצבי-אבן. ואולם, חלופה זו מעוררת קשיים ניכרים, ודייני אם אפנה להלכות ידועות של בית משפט זה, לפיהן "צו עשה זמני [...] ראוי שיינתן במצבים חריגים בלבד, רק כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם" (ראו רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שידורי הערוץ החדש בע"מ, פסקה 32 (20.1.2013), וכן עניין שירותי תעופה, פסקה 9). מקרה זה אינו נופל לאותם מקרים חריגים.

25.גם טענת כפר גלעדי, כי דחיית הבקשה, תאפשר למשיבות לבצע פעולות, שלאחריהן יטענו, במסגרת הערעור, כי מדובר במהלכים שאינם הפיכים – אינה משכנעת כדי צרכה. המכרז נשוא דיוננו הוא מכרז להתקשרות בחוזה הרשאה ארוך-טווח, המעניק זכויות להפעלת מחצבת אשרת דרום. כאשר במכרז לביצוע עבודה חד-פעמית עסקינן, קיימת נטייה לעכב את הליכי המכרז, כדי שלא להעמיד את המבקש לפני מעשה עשוי (ראו: עע"מ 4966/16 ברוך מקל בע"מ נ' תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, פסקה 11 (12.7.2016). שונים פני הדברים בענייננו.

אף כי יש מקום לסברה כי מימוש זכיית מחצבי אבן והנסון במכרז ידרוש תשומות מיוחדות, דוגמת עלויות משפטיות של הסדרת המערכת ההסכמית מול רמ"י, ועלויות תפעוליות ראשוניות הנובעות מתחילת הפעלת המחצבה על-ידי החברות הזוכות יחד, בעיקרו של דבר, מדובר במכרז לאספקת שירותים הנפרש על פני פרק זמן ניכר. על כן, לא צפויה לקום מניעה של ממש להשיב את הגלגל לאחור, ולהביא את כפר גלעדי בנעלי הזוכות, ככל שיתקבל ערעורה. דהיינו, במקרה דנן, לא ניתן לומר שאי-מתן הסעד הזמני ייתר את בירור הערעור, אלא, כל שניתן לקבוע הוא כי במהלך תקופת הביניים עשוי להיגרם נזק, שניתן יהיה לריפוי באמצעות פיצוי כספי (וראו והשוו לעניין כ.פ.ל, פסקה 16, וכן עע"מ 5924/21 חברת א.ב. שירותי תעופה בע"מ נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, פסקה 10 (5.9.2021) (להלן: עניין שירותי תעופה).

26.מהאמור עולה, כי האינטרס הציבורי בהמשך הפעלתה של המחצבה, לצד האפשרות לפיצוי כספי של כפר גלעדי, באם ערעורה יתקבל, מטים את מאזן הנוחות לעבר דחיית הבקשה.

בשים לב למסקנתי זו, ולבכורה הניתנת לשיקול בדבר מאזן הנוחות (ראו, עניין עניין כ.פ.ל, פסקה 16), אינני רואה מקום להתייחס לסיכויי הערעור, לגביו טענו הצדדים לכאן ולכאן.

27.הבקשה נדחית אפוא בזאת.

כפר גלעדי תישא בהוצאות המשיבות, בסך של 5,000 ₪ לכל אחת.