עע"מ 7407/05 אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית נ. נעמת - תנועת נשים עובדות

השופט ד' חשין :

1.שני הערעורים שלפנינו עניינם במכרז לבחירת מפעיל למעון יום בשכונת "נהריה הירוקה" לתקופה של 5 שנים. המכרז פורסם בסוף חודש אוגוסט 2004 ע"י עיריית נהריה (להלן – העיריה ) ומשרדי התמ"ת, הבינוי והשיכון והאוצר (להלן – המדינה ). הדיון בשני הערעורים אוחד.

2.אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית (להלן – אמונה ) ונעמת - תנועת נשים עובדות ומתנדבות (להלן – נעמת ), המערערות בשני הערעורים שבפנינו, היו בין המתמודדים במכרז. בסיומו של המכרז הוחלט על זכייתה של אמונה, לאחר שקיבלה 34 נקודות לעומת 31 נקודות שקיבלה נעמת. נעמת עתרה כנגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (עת"מ 1123/05). בפסק דינו קיבל בית משפט קמא (כבוד סגן הנשיא גינת) את שלוש הטענות שהעלתה נעמת כנגד זכייתה של אמונה: בניגוד לתנאי המכרז, שדרש כי למדריכה החינוכית תהיה השכלה אקדמית, המדריכה שהוצעה ע"י אמונה נעדרה השכלה כזו, וחרף זאת הוענקו לאמונה 5 נקודות בפרמטר זה; הוועדה לא נתנה לנעמת לטעון בעניין סגירת מעונות שלה בנהריה, עניין שלא נכלל בדרישת הניסיון ולא הובא לידיעת נעמת טרם החלטת הוועדה; הוועדה, שקיבלה את חוות דעתה של העיריה כי אמונה מתאימה יותר להפעיל מעון יום במקום, גם זקפה לזכותה ניסיון שרכשה בהפעילה את המעון בסטייה מההחלטה לבחור את מפעילו רק בדרך של מכרז. בית המשפט גם דחה את טענת השיהוי שהעלתה אמונה. לאור הפגמים שנתגלו בהחלטה על זכיית אמונה, סבר בית המשפט כי יש לקבל את העתירה ולהחזיר את העניין לוועדת המכרזים. חרף זאת, החליט לדחותה, בכפוף לקיצור תקופת ההתקשרות על-פי המכרז מ-5 שנים לשנה, כך שאמונה תמשיך להפעיל את המעון עד סוף שנת הלימודים תשס"ו. בית המשפט נימק את החלטתו בצורך ליתן שירות לאוכלוסיה כבר בחודש ספטמבר (2005), ובשל ההשקעות שהשקיעה אמונה (230,000 ש"ח), כאשר קיצור תקופת ההתקשרות לשנה גם עלה בקנה אחד עם כוונת המדינה לשנות את הנוהל לבחירת מפעיל למעונות יום, שעליה הודיעה לבית המשפט.

3.אמונה מערערת לפנינו על קיצור תקופת ההתקשרות מ-5 שנים לשנה אחת. לטענתה, בית משפט קמא טעה בהימנעותו מלדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים, ובהימנעו מלקבוע קיומם של התיישנות ושיהוי. כן מערערת אמונה על קביעותיו של בית המשפט בדבר שלושת הפגמים שנפלו בהחלטה על זכייתה.

4.נעמת מצידה מערערת על החלטת בית משפט קמא לדחות את עתירתה חרף הפגמים שמצא בהחלטת ועדת המכרזים. לדבריה, הפגם שנמצא במדריכה החינוכית שהוצעה ע"י אמונה ובניקודה, לא הצריך את החזרת המכרז לוועדת המכרזים. לפיכך, הפחתה של 5 נקודות מסך הנקודות של אמונה בעקבות הפגם שנמצא בהצעתה, די בה כדי להביא לזכייתה שלה. נעמת מוסיפה וטוענת כי בית המשפט קמא טעה בהביאו בחשבון את השיקולים הנוספים באיזון שעשה ובתוצאה שאליה הגיע.

5.העיריה תומכת בקבלת ערעורה של אמונה, בהצטרפה לטענותיה בדבר חוסר ניקיון כפיים ושיהוי. ממילא היא תומכת בדחיית ערעורה של נעמת, בטענה ל"מעשה עשוי" – בהינתן כי מזה שנתיים מפעילה אמונה את המעון - ובהתחשב בכוונת המדינה לשנות את הנוהל לבחירת המפעיל למעונות יום. העיריה טוענת, למעשה, כי הוועדה צדקה בניקוד שהעניקה בשלושת הפרמטרים (בהם, כאמור, מצא בית המשפט ליקויים).

6.המדינה סבורה כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, שאיזן נכון בין האינטרסים של הצדדים, בתיתו דעתו לכך שבתום שנת הלימודים הנוכחית יוקצה המבנה על-פי "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית", שיתוקן, ולא על-פי הנוהל הקיים - "נוהל בחירת מפעיל למעונות יום". עם זאת, המדינה מציינת כי מקובלת עליה קביעת בית המשפט בעניין הפגם שנפל בניקוד "מדריכה חינוכית", כאשר תיקון הניקוד מביא לזכייתה של נעמת.

7.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי דין ערעורה של נעמת להתקבל. זאת משום שלא מצאתי מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא הנוגעות לטענות שהעלתה אמונה כלפי נעמת, מזה, ולטענות שהעלתה נעמת כנגד זכייתה של אמונה, מזה. די בקביעתו של בית משפט קמא לפיה ניקוד הצעתה של אמונה בפרמטר של "מדריכה חינוכית" פגום, כדי לזכות את נעמת בזכייה, כאשר מקובלת עלי טענתה של נעמת, כי אין צורך להביא נושא זה, לאחר שהוכרע עובדתית ע"י בית משפט קמא, לעיון בפני ועדת מכרזים.

משעה שנעמת טענה בפני בית המשפט כי ביכולתה להיערך לפתיחת שנת הלימודים במעון, ולאור קביעותיו האמורות של בית המשפט, ספק אם היה מקום ליתן לאמונה להמשיך להפעילו. ואשר להשקעותיה - ניתן היה למצוא פתרון במסגרת הסדר עימה, כפי שטוענת נעמת. גם השיקול של שינוי הנוהל לא צריך להיות רלוונטי למכרז שפורסם באוגוסט 2004, על-פי הנוהל שהיה קיים אז - נוהל של מכרז - לבחירת מפעיל.

8.לסיכום: ערעורה של נעמת (עת"מ 9045/05) מתקבל, באופן שהיא הזוכה במכרז, לתקופת 4 השנים שנותרו מתוך 5 שנות ההתקשרות. ערעורה של אמונה (עת"מ 7407/05) נדחה.

אמונה והעיריה, ישלמו כל אחת מהן לנעמת שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח, והמדינה – 7,500 ש"ח. שלושתן גם ישאו, יחד ולחוד, בהוצאות המשפט של נעמת בשתי הערכאות.

ש ו פ ט

השופטת ע' ארבל :

אני מסכימה. ש ו פ ט ת

השופט ס' ג'ובראן :

אני מסכים. ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד' חשין.