פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
7529/11
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשת:
אינתסאר עאמר, א.ר.ח מחשבים וציוד משרדי
נ ג ד
המשיבים:
1. המועצה המקומית יאנוח ג'ת
2. אריק ברמי, יו"ר ממונה למועצה המקומית יאנוח
ג'ת
3. אר. אס. אן סופיין אינטרנאשיונל בע"מ
4. מחמד בדראן ניו טק שירותי מחשוב מתקדמים
בקשה לסעד זמני בגדרי ערעור על פסק
דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה מיום 12.10.2011 שניתן ע"י כב'
השופט ר' שפירא
בשם המבקשת:
עו"ד סולימאן עאמר
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד ראאף ביבאר
בשם המשיבה 3:
עו"ד סמיר מולא
החלטה
1.
המשיבה 1 פרסמה באוגוסט 2011 בקשה לקבלת הצעות מחיר להתקנת תשתיות ונקודות תקשורת בבתי הספר היסודיים ביאנוח-ג'ת (הליך שטיבו המשפטי – מכרז זוטא, או "הצעת מחיר" – היה שנוי במחלוקת בין הצדדים, ויכונה להלן: המכרז ) . הצעת המבקשת, שהוגשה לאחר עיכובים שונים בהליכי המכרז, היתה לביצוע עבודות המכרז תמורת כ-75 אלף ש"ח. הצעת המשיבה 3 היתה זולה הימנה בקרוב ל-5%. ועדת המכרזים התחבטה בשאלת עמידת המציעים בתנאי הניסיון הנדרש, כמו גם בשאלת זכותה של המבקשת להעדפה של 5% במחיר בהתחשב בכך שהיא תושבת היישוב, ולבסוף העבירה את ההכרעה למשיב 2. הלה החליט למסור את העבודה למשיבה 3, על יסוד הנימוקים שפורטו בהחלטה ובפרוטוקול הדיון של ועדת המכרזים, ונוכח ניסיונה של המשיבה 3, שהצעתה היתה אף הזולה ביותר.
2.
המבקשת עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה כנגד מסירת העבודות למשיבה 3. היא טענה, בין היתר, כי: המשיב 2 כלל לא היה מוסמך להעניק את הזכייה למשיבה 3, והחלטתו לעשות כן אף בלתי סבירה; כי הצעת המבקשת היתה הזולה ביותר (בשקלול ההנחה של 5% לבני היישוב), ומשהיתה זולה ב-193 ש"ח מהצעת המשיבה 3 – קמה חובה להכריז על הצעתה כזוכה, בלי לשקלל שיקולים נוספים; כי המשיבה 3 לא עמדה בתנאי של המצאת ערבות בנקאית במועד, וניתנה לה אפשרות לתקן את מחדלה תוך פגיעה בעקרון השוויון. בגדרי העתירה ביקשה המבקשת אף צו ביניים לעיכוב מימוש הליכי המכרז.
3.
בית המשפט לעניינים מינהליים נתן למבקשת צו ארעי לעיכוב ביצוע הליכי המכרז, דן בבקשה לצו ביניים ובעתירה לגופה, ומסר את הכרעתו בעתירה, הכל בלוחות זמנים קצרים ביותר. בפסק הדין נדחתה העתירה, וממילא בוטל אף צו הארעי. טענותיה של המבקשת נדחו אחת לאחת, לאחר שמיעת הסברי המשיבים. בפרט נקבע כי בעניין דנא חל צו המועצות המקומיות, התשי"א-1950 (להלן: הצו ) והוראותיו שעניינן חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכה איננו עולה על 75,000 ש"ח. כן נקבע כי בהתאם לצו תפקידה של ועדת המכרזים כאן הוא לבדוק את הצעות המחיר ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה הראויה לאישור. המשיב 2 היה מוסמך איפוא לבחור בין ההצעות, ואין פסול בהחלטתו למסור את עבודות המכרז למשיבה 3, שהוכיחה ניסיון ויכולת והצעתה היתה זולה יותר. אפילו ניתן היה מבחינה חוקית ליתן עדיפות של 5% במחיר להצעות של תושבי היישוב, דבר הנתון בספק, הרי שההפרש הכספי הזניח שבין ההצעות לא היה די בו כדי למנוע מן המשיב 2 להעדיף את הצעת המשיבה 3. כן קבע בית המשפט כי אין לקבוע שהמשיבה 3 לא הגישה ערבות בנקאית במועד. בית המשפט הוסיף כי אפילו היה סבור שיש לבטל את ההחלטה על זכיית המשיבה 3, ממילא לא היה מקום להעניק את הזכייה למבקשת, בפרט נוכח פגמים שונים שנפלו בהצעתה, שכן לא צירפה להצעתה מסמכים להוכחת ניסיונה, שהוא תנאי סף.
4.
דעתה של המבקשת לא נתקררה, והיא הגישה ערעור על פסק הדין הנ"ל. בגדרי ערעורה היא עותרת לסעד זמני שיורה על עיכוב הליכי המכרז עד להכרעה בערעור – היא הבקשה שבפניי. היא גורסת, בתמצית, כי סיכויי הערעור – גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן מסירת עבודות המכרז למשיבה 3 תיצור מצב בלתי הפיך. המשיבים 2-1 גורסים מנגד כי סיכויי הערעור נמוכים, והם מוסיפים כי עבודות המכרז הן דחופות ואף החלו לאחר שניתן פסק הדין מושא הערעור, וצפויות להסתיים בתוך ימים אחדים. המשיבה 3 סבורה אף היא כי סיכויי הערעור נמוכים הם, ומציינת כי עיכוב בהליכי המכרז יגרום לפגיעה בה, ואף באוכלוסיית התלמידים שזקוקה להשלמת העבודות.
5.
דין הבקשה – להידחות . מבחינת מאזן הנוחות , הרי שזה איננו נוטה באופן ברור, אם בכלל, לטובת המבקשת. אף אם לא תוכל לבצע את עבודות המכרז (שכמעט והושלמו על פי הנטען) – אין בכך כדי לחסום את דרכה לתביעה לפיצוי כספי, אם תוכיח את זכותה לפיצויים כאמור. בנוסף, נוכח קביעותיו של בית המשפט הנכבד לעניינים מינהליים בעניין היעדר זכאותה של המבקשת לזכות במכרז, קביעות שהמבקשת מתקשה להתמודד עמן, הרי שממילא מוקהה עוקצה של הדרישה לעכב את הליכי המכרז על מנת שאם יתקבל הערעור ותיפסל הצעת המשיבה 3 – יימסרו העבודות למבקשת. בנסיבות העניין יש אף משקל לאינטרס הציבורי של השלמתן של עבודות המכרז בהקדם.
6.
אשר ל סיכויי הערעור אעיר בקיצור נמרץ, כי טענות המבקשת בערעורה נחזות במידה רבה כחזרה על הטענות שכבר הועלו על ידה בבית המשפט הנכבד קמא, אשר נדחו בפסק דין בהיר ומנומק. בלא לטעת מסמרות, הרי שדומה כי בפני המבקשת עומדות משוכות גבוהות ביותר בדרכה לקבלת הערעור, ולפיכך אף שיקול זה איננו מסייע למבקשת בבקשתה שבפניי, אם לנקוט לשון המעטה.
7.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה לסעד זמני בהליכי הערעור נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורכי דינם של המשיבים 2-1 בסכום של 2,500 ש"ח, ושל המשיבה 3 – בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ט בתשרי, תשע"ב (27.10.2011).
ש ו פ ט