פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
76/14
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. מנהל הארנונה במועצה מקומית אבו סנאן
2. מועצה מקומית אבו סנאן
בקשה לביטול עיקול
בשם המבקשת:
עו"ד דן י' ארטן
בשם המשיבים:
עו"ד חנא בולוס
החלטה
"בקשה דחופה למתן צו עשה (ביטול עיקול)", בגדרה עותרת המבקשת לביטולו המיידי של צו עיקול מינהלי שהוטל על חשבונות הבנק שלה בגין חובות ארנונה שנויים במחלוקת.
1.
המבקשת עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (ב' השופט א' קיסרי) נגד חיובה בארנונה בגין השנים 2012-2011. בעיצומו של ההליך הסכימו הצדדים כי המבקשת תפקיד ב קופת בית
המשפט סך של כ-88 אלף ₪ (סכום אשר היווה את יתרת חובה בגין התקופה האמורה), ובמקביל תימנע המשיבה מהמשך נקיטת הליכי גביה מנהלית ביחס לחובות אלו (החלטת בית משפט קמא מיום 21.5.2012). לסופו של יום נדחתה עתירתה של המבקשת (פסק דין מיום 24.11.2013), ומשזו לא שילמה את חובה מומשה הערבות הבנקאית שהפקידה והכספים הועברו לידי המשיבה (החלטת בית משפט קמא מיום 9.2.2014).
על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הגישה המבקשת ערעור לבית משפט זה, ולצדו את הבקשה שלפניי.
2.
בבקשתה טוענת המבקשת כי המשיבים מנועים מלנקוט הליכי גביה מינהלית, נוכח הוראה 2 לאכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), תש"ס-2000, האוסרת נקיטת פעולות גביה לפי פקודת המסים (גביה) בטרם הפך החוב חלוט. עוד טוענת המבקשת כי הטלת העיקול גורמת לה לנזקים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.
3.
דין הבקשה להידחות.
פסק דינו של בית משפט קמא נסב על חוב ארנונה בגין השנים 2012-2011, אולם חוב ארנונה זה כבר שולם עם חילוט הערבות שהופקדה ב קופת בית המשפט בהתאם להסכמת הצדדים. יוצא, אפוא, כי הסעד המבוקש על ידי המבקשת בבקשה שלפניי כלל אינו נוגע לחובות מושא פסק דינו של בית משפט קמא. ואכן, כפי שעולה מתגובת המשיבה, הליכי הגביה שננקטו על ידה, לא ננקטו ביחס לחוב מושא פסק דינו של בית משפט קמא, אלא ביחס לחובות בגין השנים 2014-2013.
כפי שציינה המבקשת בבקשתה, לעת הזו תלויים ועומדים עררים והשגות שהגישה על שומות הארנונה לשנים 2014-2013 (ואשר בגינן הוטל העיקול מושא בקשה זו). בנסיבות אלו, מאחר שהערעור שהוגש לבית משפט זה כלל אינו נוגע לחוב בגינו הוטל העיקול, ומשעה שהשגות המבקשת ביחס לחובות לשנים אלו תלוי ועומד, הרי שהדרך להשיג על אמצעי הגביה שנקטה המשיבה אינה במסגרת הערעור דנן.
4.
אי לכך, הבקשה נדחית.
המבקשת תשא בשכר טרחת עורכי דינם של המשיבים בסך כולל של 5,000 ₪.
ניתנה היום, כ"א באייר התשע"ד (21.5.2014).
ש ו פ ט