עע"מ 7609/11 מרסל ווייב נ. עיריית תל אביב יפו

מונחת לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי לנכון להעמיד את העירבון בהליך זה על סכום מינימאלי. אסביר את שיקולי. המערערת מיוצגת על-ידי הלשכה לסיוע משפטי, אינה מסוגלת לעבוד, וההליך גופו נסב על עתירתה לפרוס את חובותיה לעירייה-המשיבה ולהימנע מהליכי גבייה כנגדה, נוכח מצבה האישי והכלכלי. כל אלה, בצירוף מעמדם היחסי של הצדדים והעובדה שבית המשפט קמא נמנע מפסיקת הוצאות נוכח נסיבותיה של המערערת, מהווים שיקולים התומכים בבקשה. מנגד, המערערת לא הניחה תשתית עובדתית וראייתית מספקת לעניין יכולתה להסתייע בסביבה הקרובה (כגון בילדיה הבגירים), וכמו כן לאחר עיון בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי ובטענות הצדדים התרשמתי, מבלי לקבוע מסמרות, כי המשֹוכה הניצבת מול המערערת, כלל שמדובר בעילה משפטית להתערבות בפסק-הדין, היא גבוהה (בשולי הדברים אציין כי אין מחלוקת שמכוח הסדר שגובש במחצית שנת 2010, המערערת התחייבה לשלם – ומשלמת בפועל – סכום של כ- 2,800 ₪ לחודש לכיסוי החוב).

באיזון בין השיקולים שצוינו לעיל, יעמוד העירבון בהליך שבכותרת על סכום מינימאלי של 700 ₪. אני מאפשר למערערת להפקיד את העירבון תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.