פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים בעניינים מינהליים
עע"מ
762/18
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט מ' מזוז
המערערת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל - אגף השיקום
2. קצין התגמולים וראש תחום הטבות
ורווחה
ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום
11.12.2017 בעת"מ 43219-02-16 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' אגמון-גונן
תאריך הישיבה:
ו' באדר א התשע"ט
(11.02.2019)
בשם המערערת:
עו"ד שרון מאירי
בשם המשיבים:
עו"ד תהילה רוט
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1.מונח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (עת"מ 43219-02-16, כב' השופטת מ' אגמון-גונן ), לפיו דין עתירת המערערת להידחות. ברקע – הכרת המערערת כנכת צה"ל עקב שירותה הצבאי בתחילת שנות ה-70. התביעה להכרה בנכות הוגשה בשנת 1999. לאחר הליכים רבים ושונים, הוכרה המערערת כנכה לקראת סוף שנת 2010 בשל החמרה במחלתה. בשנת 2013 נקבע שיעור הנכות של העותרת. נושא העתירה המינהלית היה המועד שהחל ממנו זכאית המערערת לקבל את ההטבות הנלוות המגיעות לה. המשיב סבר כי המועד הקובע לתשלומים הוא שנת 2013, ואילו המערערת סברה כי המועד הקובע הוא מועד הגשת התביעה – בשנת 1999.
2.בית המשפט המחוזי כתב פסק דין סדור, בהיר ומנומק היטב, שאינו מגלה כל טעות במשפט או בעובדה. נכון יהיה לדחות את הערעור מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. נוסיף רק כי סוגיית התשלומים הרטרואקטיביים היא סוגיה מורכבת, המתייחסת לנסיבות המקרה ואף לשיקולים תקציביים. בעע"מ 7335/10 קצין התגמולים נ' לופו (29.12.2013) נקבעו הכללים לתשלום רטרואקטיבי, תוך התייחסות למכלול השיקולים. הלכה זו היא המנחה. בית משפט קמא פעל לפיה.
טענה חלופית שהעלתה המערערת היא כי יש להכיר בה כחריג לכלל, על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה. אכן, ההליך נמשך זמן רב; ברם, מדובר בתנאי הכרחי ולא בתנאי מספיק. לצד חלוף הזמן, יש למצוא פגם ממשי בהתנהלות המשיב. אמנם הפסיקה קבעה כי כיום יש לאמץ גישה מקלה בעת בחינת קיומו של חריג, אך עדיין יש להצביע על פגם בהתנהלותו של המשיב, אף אם אינו שרירותיות או זדון. צודקת השופטת קמא כי חריג כזה לא נמצא בענייננו.
3.הערעור נדחה. אין צו להוצאות.
ניתן
היום, ו' באדר א התשע"ט (11.2.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט