פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
7688/20 -
ב'
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
אולג שצ'רבקוב
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל - משרד הפנים
בקשה למתן צו ארעי;
פסק הדין של בית המשפט בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 24.9.2020
בעת"מ 65907-01-20 שניתן על ידי כבוד השופט ד' גדעוני
בשם המבקש:
עו"ד נטלי צרף-רביב
החלטה
1.
בקשה לסעד זמני בדמות עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, מיום 24.9.2020, בעת"מ 65907-01-20 (השופט ד' גדעוני ) בגדרו נדחתה, בהסכמה, עתירת המבקש אולג שצ'רבקוב לקבל מעמד עולה בישראל מכוח חוק השבות, התש"י-1950, ונקבע כי תינתן לו תקופת התארגנות, כך שיעזוב את ישראל עד יום 24.1.2021.
2 .
ביום 15.10.2015, בא אולג בשערי מדינת ישראל באמצעות אשרת ביקור מסוג ב/2; סמוך לאחר כניסתו הגיש בקשה לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות. בבקשתו תיאר אולג, כי סבל ברוסיה מאנטישמיות ונאלץ להסתיר את זהותו, ועתה, ברצונו להתאחד עם אמו ואחותו, אשר שתיהן אזרחיות ישראליות. 'נתיב' המליצה שלא להעתר לבקשתו, נוכח עברו הפלילי. בעקבות זאת, התבקש אולג להמציא למשרד הפנים החלטות וגזרי דין, הנוגעים לעברו הפלילי. לאחר תקופה ממושכת, שבמהלכה הוארכה אשרת שהייתו בישראל, וניתנו לו מספר ארכות לצורך הגשת המסמכים, הגיש אולג את המסמכים הרלבנטיים למשרד הפנים.
3.
מן המסמכים שהגיש אולג עלה, כי הוא הורשע ברוסיה בעבירות של גרימה מכוונת של חבלה גופנית מסוכנת חמורה לחיי אדם (פגיעה אשר הביאה לבסוף למותו של הקרבן); גניבה וכניסה בלתי חוקית לבניין; וכן בעבירות סמים לשימוש עצמי. בקשתו של אולג לקבלת מעמד עולה, על מסמכיה, הועברה להכרעת שר הפנים; וביום 1.12020 נמסר לו, כי בהתאם לקבוע בסעיף 2(ב)(3) לחוק השבות, החליט שר הפנים לדחות את בקשתו, בשל עברו הפלילי. בהחלטת שר הפנים נכתב: "לאור האמור לעיל, ולאור המלצות הגורמים הרלוונטיים, בנסיבות העניין, הנני סבור כי על רקע עברו הפלילי העשיר של שצ'רבקוב אולג ולאור עברו הפלילי המכביד בגין חבלה גופנית חמורה אשר גרמה למותו של הקורבן, ביצוע עבירות מיניות בקטין, סחר בסמים וכלל נסיבות העניין שהוצגו בפני, מר אולג שצ'רבקוב מהווה סכנה לשלום הציבור בישראל ולביטחונו. לפיכך, יש מקום להחיל עליו את הסייג לחוק השבות ולא לאשר לו מתן מעמד עולה" .
4.
אולג לא השלים עם החלטת שר הפנים, והגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. במהלך דיון שהתקיים בעתירה, ציין ב"כ המדינה כי בהחלטת שר הפנים נפלה טעות, שכן אולג לא ביצע עבירות מין בקטינים. יחד עם זאת, הבהיר, כי ההחלטה "עומדת על יסוד עברו הפלילי כפי שהובא לפני בית המשפט ובהתעלם מההתייחסות שמקורה בטעות בעבירות מין בקטינים" . בתגובה, השיב ב"כ של אולג, "מקובל עלינו ואין לנו טענה בעניין הזה" .
5.
לאחר שהתקיים דיון מחוץ לפרוטוקול, יצא ב"כ של אולג להתייעצות, ועם שובו הודיע כי הוא חוזר בו מן העתירה. יחד עם זאת, ביקש כי תינתן לו תקופת התארגנות לעזוב את המדינה, וכי בנסיבות, לא יֵעשה צו להוצאות. בית המשפט קבע, כי "על יסוד דברי ב"כ העותר – העתירה נדחית" . עוד נקבע, כי בשל מאורעות הזמן, תינתן לו תקופת התארגנות, כך שיעזוב את ישראל עד יום 24.1.2021. כמו כן, הוחלט שלא ליתן צו להוצאות.
מכאן הבקשה שלפנַי.
6.
בבקשתו מתמקד אולג בטענה, כי החלטת שר הפנים נסמכה, בין היתר, על קביעה שגויה, לפיה הוא ביצע עבירת מין בקטינים. לטענתו, מדובר בשגיאה משמעותית, שכן המסוכנות הנשקפת מעברייני מין – גבוהה מזו הנשקפת מעבריינים אחרים. בהקשר זה טען, כי הצהרת ב"כ המדינה במהלך הדיון בבית המשפט לעניינים מנהליים, כי חרף שגיאה זו, עומדת החלטת השר על מכונה – נטענה בחוסר סמכות. כמו כן טען ב"כ של אולג, כי מאז שבוצעו העבירות, חלף-עבר זמן רב, שבו היטיב אולג את דרכיו. הוא הוסיף, כי מרשו השתתף במלחמה עקובה מדם בין צבא רוסיה, לבין הצבא הצ'צ'ני, ובשל חוויותיו הקשות פנה לסם ולאלכוהול, כדי שישכיחו את המאורעות הללו. לטענתו, אותם חומרים, הם שהביאוהו לבצע את העבירות שבהן הורשע. עוד נטען בבקשה, כי שר הפנים לא נתן לאולג להשמיע את טענותיו ולספק הסברים לעברו הפלילי, עובר למתן החלטתו. כמו כן, המלצת השר בעניינו של אולג, הושחרה, כך שבית המשפט לעניינים מנהליים – לא יכול היה לבחון כדבעי את שיקוליה ונימוקיה. בנוסף טוען ב"כ של אולג, כי בעניין דנן היתה קיימת חובה להיוועץ במשטרה בנוגע לרמת מסוכנותו.
7.
אשר להסכמת בא-כוחו בהליך קמא, לחזור בו מן העתירה, טען אולג כי בא-כוחו דאז, אמר לו ולמשפחתו שאם לא יחזרו בהם, לא יוכלו להגיש בקשה נוספת בהסתמך על טעמים אחרים. אולג טוען, כי ברשותו חוות דעת פסיכיאטרית, שעל-פיה הוא אינו מסוכן לציבור; וכי בכוונתו לנסות ולבקש היתר להישאר בישראל מטעמים הומניטאריים. בהתייחס למאזן הנוחות טען אולג, כי חזרתו לרוסיה תפגע בו קשות, נוכח חוויותיו הטראומתיות מתקופת המלחמה, ובשל העובדה כי ישוב לחיות ערירי, בגפו.
8.
לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע על נספחיה, בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים, ובפרוטוקול הדיון שקדם לו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. ב"כ של אולג, בהליך קמא, הצהיר בבית המשפט לעניינים מנהליים, כי הוא נסוג מן הטענה בדבר השגיאה שנפלה בהחלטת שר הפנים, ובהמשך, לאחר התייעצות עם אולג, הודיע כי הוא חוזר בו כליל מן העתירה. בד בבד, נאות בית המשפט לקבל את בקשותיו של אולג, הן לעניין תקופת ההתארגנות, הן לעניין אי-מתן צו להוצאות. בנסיבות הללו, שבהן ניתן פסק הדין, בהתאם להסכמת הצדדים, לאחר דיון ולאחר היוועצות בעורך-דין, סיכויי הערעור להתקבל – אינם מן המשופרים, ולשון המעטה נקטתי. בנסיבות העניין דנן, די בטעם הזה, כדי להביא לדחיית הבקשה.
9.
הבקשה נדחית בזאת.
משלא נתבקשה תגובה, ואך מן הטעם הזה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד בחשון התשפ"א
(11.11.2020).
ש ו פ ט