עע"מ 7784-22 עע"מ 7784-22

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 22.9.2022 (השופט ש' בורנשטיין), ב-עת"מ 56125-10-21. בפסק הדין התקבלה עתירת המשיבה ונקבע כי על המבקשת להתחיל באופן מידי בפינוי האשפה המופקת בסופרמרקט המופעל על ידי המשיבה.

2.דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובה.

בסמוך למועד פסק הדין פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי וביקשה את עיכוב ביצועו (להלן: הבקשה הראשונה). לאחר שהוגשה תגובת המשיבה, בית המשפט המחוזי דחה באופן מנומק את הבקשה הראשונה. נקבע, בין היתר, כי על פני הדברים משמעותו של פסק הדין היא כספית בלבד ועל כן ביצועו אינו צפוי לגרום למבקשת נזק בלתי הפיך.

חרף זאת, עם הגשת הערעור לבית משפט זה, הוגשה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק הדין.

כפי שנקבע "לפני המבקש לעכב ביצוע פסק דין שניתן בעניינו עד להכרעה בערעורו, עומדים שני מסלולים: על-פי תקנה 43(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, קודם להגשת הערעור, ניתן לבקש מהערכאה שנתנה את פסק הדין לעכב את ביצועו עד להכרעה בערעור; על-פי תקנה 43(ב), משהוגש ערעור, ניתן לבקש זאת בערכאת הערעור. בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי מסלולים אלה הם מסלולים חלופיים; משבחר בעל הדין במסלול הראשון, וביקש מהערכאה שנתנה את פסק הדין שתעכב את ביצועו – שוב לא יוכל לפנות בבקשה שכזו גם לערכאת הערעור" (עע"מ 6214/22 קול הכרמל חברה לבניה ולעבודות ציבוריות (1990) בע"מ נ' עיריית חיפה (19.9.2022); ראו גם: עע"מ 5422/15 פלוני נ' רשות מנהל מקרקעי ישראל, פסקה 2 (10.8.2015)).

3.כאמור, המבקשת בחרה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה הראשונה – אשר נדחתה. באותה בקשה, העלתה בהרחבה טענות בדבר סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, וביקשה לשמר את המצב הקיים עד להכרעה בערעור ולא רק עד להגשת הערעור (ראו: ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה, פסקה 17 (17.6.2015)). המבקשת אינה יכולה אפוא להגיש בקשה דומה לבית משפט זה. כפי שהובהר בפסיקה, הדרך שבה היה על המבקשת לנקוט בכדי להעלות השגות בדבר עיכוב הביצוע היא בהגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה הראשונה (עע"מ 343/16 יואב נ' עיריית רעננה, פסקה 3 (13.1.2016)).

4.אשר על כן, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.