עע"מ 7801/05 איגוד נותני שירותי סיעוד נ. המוסד לביטוח לאומי

עניינה של הבקשה במכרז שפירסם המשיב, שמטרתו ליצור מאגר של נותני שירותים, שיעניקו לקשישים הזכאים לגמלת סיעוד שירותי סיעוד בביתם (בהתאם לקבוע בחוק הביטוח הלאומי). זהו המכרז הרביעי שמפרסם המשיב בעשור האחרון לצורך זה, ועד כה לא עלה בידיו לממש את כוונתו.

עיקר טענותיהן של המבקשות נגד המשיב מתמקד בשני נושאים: ראשית, המבקשות טוענות כי נוכח הדרישות המפורטות במכרז ובחוזה המצורף אליו, התעריף שמתעתד המשיב לשלם לזוכות במכרז עבור כל שעת טיפול אינו סביר. שנית, סוברות המבקשות כי החובה שמטיל עליהן המשיב להפקיד את כספי הפיצויים והגמל המיועדים למטפלות בקופה אישית אינה מוצדקת. בית המשפט לעניינים מנהליים, שדן בעתירת המבקשות, קיבלת טענות אלה באופן חלקי, בכך שהוא הגדיל את התעריף לשעת טיפול, והקל בחובת ההפקדה של כספי הפיצויים והגמל המיועדים למטפלות. במסגרת הערעור שהוגש לבית משפט זה, דורשות המבקשות להגדיל את התעריף מעבר למה שכבר הוגדל, ולהקל עוד יותר, או לבטל לחלוטין, את חובת ההפקדה של כספי הפיצויים והגמל.

בד בבד עם הגשת הודעת הערעור, עתרו המבקשות לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית המשפט קמא. במסגרת בקשתן, טענו המבקשות, כי לנוכח הפגמים שנפלו בפסק הדין, לערעורן סיכויים גבוהים להתקבל, וכי ייגרם להן נזק חמור אם בקשתן לא תתקבל. עוד הן הוסיפו, כי אין כל דחיפות בפרסום המכרז כעת, וכי הקפאת המצב הקיים לא תיצור "חלל ריק", שכן המבקשות וגופים אחרים מספקים את השירותים נשוא המכרז במשך עשרות שנים. כמו כן, טענו המבקשות, כי במידה והמשיב ישלים את הליכי המכרז בטרם מתן ההחלטה בערעורן, יביא הדבר לקביעת עובדות מוגמרות ובלתי הפיכות. המשיב טוען מנגד, כי שתי הסוגיות העיקריות נשוא הערעור נוגעות לשלב ההתקשרות החוזית, ולא לשלב המכרזי. עוד הוא טוען כי למבקשות לא יגרם כל נזק אם הליכי המכרז יימשכו כסדרם, וכי מאזן הנוחות מטה את הכף לדחיית בקשתן. כמו כן, מוסיף המשיב, כי סיכויי הערעור של המבקשות אינו גבוה וכי פסק דינו של בית המשפט קמא מבוסס היטב.

דין הבקשה להידחות.

צודק המשיב בטענתו כי תהא אשר תהא ההכרעה בערעור, לא יהיה בכך כדי להשפיע על אופן גיבוש ההצעות, על אופן מיון ההצעות או על בחירת הזוכים במכרז. משכך, הכרעה בשאלות אלה לאחר שהליכי המכרז יתממשו אינה מעוררת, על פניה, קושי. כמו כן, המשיב נתן הסכמתו לכך ש"מציע שיגיע למסקנה שאין לו עניין להמשיך בהליכי המכרז או ההתקשרות נוכח תוצאות הערעור יוכל לפרוש מהמכרז או מביצוע ההתקשרות מבלי שערבותו תחולט או שתינקט נגדו סנקציה אחרת". הסכמה זו ממזערת עוד יותר את הנזקים שיכולים להיגרם למבקשות כתוצאה מן ההכרעה בערעור. זאת ועוד, המבקשות אינן מצביעות על נזק ספציפי שיגרם להן אם הליכי המכרז ימשכו כסדרם, כי אם מסתפקות בהצהרה כללית ועמומה לגביו, שאין די בה כדי לעכב את הליכי המכרז. מאזן הנוחות במקרה זה נוטה לטובתו של המשיב, שהרי עסקינן בהליכי מכרז שנמשכים מזה עשור, ובמכרז הרביעי במסגרתו מנסה המשיב לממש את מטרותיו הראויות. בנסיבות אלה, אינטרס הציבור שבמימוש וקידום הליכי המכרז גובר על האינטרס של המבקשות לעכב את ההליכים, הגם שהן לא הצביעו על נזק ממשי שייגרם להן. די באמור לעיל כדי לדחות את בקשתן של המבקשות לעיכוב ביצוע, ואיני מוצא צורך לבחון את סיכויי ערעורן.

הבקשה נדחית איפוא. המבקשות יישאו בשכר טרחת המשיב בסך 10,000 ש"ח.