עע"מ 7912/01 רפאל אזולאי ואח' נ. בנק איגוד לישראל בע''מ

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב שניתן ביום 15.5.01. הבקשה הוגשה ביום 14.10.01.

המבקש טען כי האיחור ניהול משא ומתן עם המשיב במטרה להסדיר את חובו. משא ומתן זה ארך זמן ניכר והמבקש צפה שלא יהיה צורך בהגשת בקשת רשות ערעור. המבקש גם סמך על העוול שנגרם לו ובקש כי הבקשה תתקבל "מטעמי הומניות העולים על פרוצדורה ומועדים".

המשיב התנגד לבקשה. המשיב הצביע על כך שהמבקש אינו מצביע על טעם מיוחד להארכת מועד. המשיב הכחיש את עצם קיומו של משא ומתן שהתפרש על פני תקופה ממושכת ובתוך כך טען כי משא ומתן כזה אינו בבחינת טעם מיוחד להארכת מועד.

אכן, ניהולו של משא ומתן בין בעלי הדין אינו יכול לעלות כדי טעם מיוחד להארכת מועד, אלא אם כן הונע בעל הדין להאמין כי הסכסוך מצוי ערב סיומו, ואין צורך בהמשך ההליכים. כך בבש"א 6675/99 בנק אמריקאי ישראלי נ' זילבר , דינים עליון נה 701:

ההסבר היחיד הניתן על ידי המבקש לאיחור הממושך בהגשת הבקשה ובהגשת הערעור שכנגד נוגע לקיומם של הליכי פישור במסגרת הערעור שהגישו המשיבים. טוען המבקש, כי מלכתחילה סבר שהליכים אלו יסתיימו לשביעות רצון שני הצדדים וייתרו את הליכי הערעור. בשל כך הוא טוען, נמנע מלהגיש ערעור שכנגד.

... בקיומו של הליך פישור, לא היה כדי למנוע מהמבקש להגיש ערעור שכנגד, לו חפץ בכך, או למצער להגיש בקשה להארכת מועד להגישו עד לתום הליך הפישור.

במקרה דנן, בו המבקש לא טרח להגיש, בטרם חלוף המועד להגשת הערעור שכנגד, בקשה להארכת המועד להגישו, ולא הודיע לצד שכנגד על כוונתו להגיש ערעור שכנגד, סבורני כי קיים בידי המשיבים אינטרס לגיטימי, שערעור שכנגד לא יוגש (ראו: ע"א 7170/94, טרנספרס בע"מ נגד מדינת ישראל (טרם פורסם)).

התוצאה היא שדין הבקשה להידחות.