עע"מ 7943-22 עע"מ 7943-22

המערערת טענה כי היא ובעלה מתפרנסים ממשכורתו בלבד, טענה לגובה משכורתו ולגובה דמי השכירות שהם משלמים, וצירפה שני תלושי שכר של בן זוגה ואת חוזה השכירות. עוד טענה המערערת לקיומם של חובות בהוצאה לפועל. אשר לייצוגה, נטען כי הוא נעשה בהתנדבות. טענות נוספות התייחסו לערעור לגופו.

המשיבה טענה כי לא ניתן ללמוד על היקף ההכנסות של משק הבית משני תלושי שכר וללא תדפיסי חשבון בנק. כמו כן, נטען כי התדפיס היחידי שצורף עוסק בהיסטוריית פעולות בכרטיס אשראי בחודשים פברואר עד מאי 2020. עוד טענה המשיבה לסיכויי ההליך.

אכן, המערערת לא צירפה תדפיסי חשבון בנק. בדומה, המערערת לא התייחסה בפירוט הנדרש לתדפיס שצירפה (רובו ככולו כתוב ברוסית, והמערערת לא הגישה תרגום מוסמך), ונראה כי המשיבה צודקת בטענתה ביחס אליו. אף לא רשומות בתדפיס זה פעולות כלשהן. עם זאת, לא ראיתי לייחס משקל רב לכך שהמערערת לא צירפה תלושי שכר מוקדמים יותר, שכן ניתן ללמוד על ההכנסה הקודמת מהסכומים המצטברים המופיעים בתלושים שכן צורפו.

במכלול השיקולים, לא ראיתי לפטור מאגרה וערובה, אולם נוכח הנתונים שהוצגו, בשים לב לכך שמדובר בערעור בזכות, ועל רקע פערי הכוחות בין הצדדים, מצאתי לקבוע סכומי אגרה וערובה מתונים.

עד ליום 10.1.2022 המערערת תשלם אגרה בגובה 250 ש"ח ותפקיד ערובה בסכום של 3,000 ש"ח, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.