פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
7964/15 - א'
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המערערים:
1. אופיר
ליברמן
2. עדי חיון
3. שלומי ברקאי
4. גלעד לוי
5. שמואל שטטר
6. אינציג (זוארץ) הילה
נ ג ד
המשיבים:
1. מי רמת גן בע"מ
2. מי אביבים (2010) בע"מ
3. מי מודיעין בע"מ
4. מניב ראשון בע"מ
5. מי נתניה (2003)בע"מ
6. מי בת ים תאגיד מים וביוב בע"מ
7. רשות המסים
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים:
עו"ד מיכאל רוזן
בשם המשיבה 1:
עו"ד אלי אליאס; טל קמר
בשם המשיבה 2:
עו"ד פנינה מנור; עו"ד יואב רזין; עו"ד גילת לויאן
בשם המשיבה 3:
עו"ד משה זוהרי
בשם המשיבה 4:
עו"ד אורן דיאמנט
בשם המשיבה 5:
עו"ד אלי אליאס; טל קמר
בשם המשיבה 6:
עו"ד עמיחי ויינברגר; עו"ד עומרי יוסף
בשם המשיבה 7:
עו"ד קמיל עטילה
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע רכיב ההוצאות שהושתו על המבקשים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר ניתן ביום 25.10.2015 על-ידי השופטת ד"ר ד' אבניאלי . בפסק הדין נדחו מספר בקשות שהגישו המבקשים לאישור תובענות ייצוגיות נגד המשיבות [14167-11-12; 42656-11-12; 24634-11-12; 18014-11-12; 15294-11-12;
14215-11-12]. בגין כך, הושתו על המבקשים הוצאות משפט ושכ"ט בסך של 30,000 ש"ח לזכות כל אחת מהמשיבות, ובסך הכול 210,000 ש"ח.
2.
יצוין כי בבואו לדון בשאלת הוצאות ההליך ציין בית המשפט המחוזי כי אין מדובר בבקשה ראשונה שמוגשת על-ידי באי-כוח המבקשים, כל פעם בשמם של מבקשים אחרים, באותו הנושא. כן הדגיש בית המשפט כי במקרה דנן לא קדמה להגשת בקשות האישור פניה מוקדמת למשיבות, וכי לטענת באי-כוח המשיבות מדובר הלכה למעשה בתביעות סרק, שכמותן הוגשו בעבר אך נמחקו טרם דיון לגופן.
3.
המבקשים סבורים כי סיכויי הערעור שהגישו על פסק הדין גבוהים, בפרט בנוגע לסכום ההוצאות שהושת עליהם. בהקשר האחרון נטען כי סכום זה חסר פרופורציה ביחס לסכומים שנתבעו וביחס למשאבים שהושקעו על-ידי המשיבות. כן נטען כי יש בגובה הסכום כדי להרתיע תובעים פוטנציאליים מלהגיש בקשות דומות לאישור תובענות ייצוגיות, ובכך הוא מנוגד לפסיקתו של בית משפט זה. המבקשים מדגישים כי לא נקבע שבקשות האישור היו בקשות סרק או שהוגשו בחוסר תום-לב. הם מודים כי אמנם המשיבות הן " בעלות יכולת להשיב למבקשים את הסכומים שישולמו להן ככל שהערעור יתקבל ", ואולם לשיטתם למרות זאת מאזן הנוחות נוטה לטובתם, מסיבות שונות ובמרכזן הקושי בו הן נתקלות לגייס את הסכום הכספי הגבוה.
4.
המשיבה 1 – מי רמת גן בע"מ – הותירה את הבקשה לשיקול דעת.
המשיבה 2 – מי אביבים (2010) בע"מ – מתנגדת לבקשה.
המשיבה 3 – מי מודיעין בע"מ – הותירה את הבקשה לשיקול דעת.
המשיבה 4 – מניב ראשון בע"מ – מתנגדת לבקשה.
המשיבה 5 – מי נתניה (2003) בע"מ – מתנגדת לבקשה.
המשיבה 6 – מי בת ים תאגיד מים וביוב בע"מ – מתנגדת לבקשה.
המשיבה 7 – רשות המיסים – מתנגדת לבקשה.
5.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ואף בלי שאדרש לסיכויי הערעור, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות. ההלכות בעניין עיכוב ביצוע של פסק דין הקובע חיוב כספי הן ברורות ומוכרות, כאשר ככלל " התנאי בדבר מאזן הנוחות מטה את הכף לדחות בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין המורה על תשלום של סכום כסף " [חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 372-371
(מהדורה שלישית, 2012), (להלן: הערעור האזרחי ); ע"א 8073/15 עיזבון
המנוח
פלוני נ' פלונית
(15.12.2015)]. במקרה דנן הדברים מובהקים, שכן אף לשיטת המבקשים אין כל חשש כי ככל שערעורם יתקבל ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו בקלות יחסית, והרי התנאי שעניינו במאזן הנוחות עוסק במהותו בשאלה זו [ הערעור האזרחי , 369].
6.
נוכח האמור הבקשה נדחית.
בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לפסוק הוצאות לחובת המבקשים.
ניתנה היום, י"א בטבת התשע"ו (23.12.2015).
ש ו פ ט