עע"מ 798/08 לאה ברוך 22 אח' נ. אירוס הגלבוע בע"מ

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.

המבקשים עותרים לסעד זמני בערעור כנגד משיב 2 בעע"מ 798/08 – מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) להשעות את פרסומו של מכרז מר/295/2008 (להלן – המכרז החדש) שבאמצעותו הוזמן הציבור להציע הצעות לרכישת מקרקעין במתחם מקרקעין באיזור התעשיה מעיין שורק בראשון לציון. במכרז קודם, המהווה נושא לדיון בערעורים התלויים בפני בית משפט זה, עומדת למבחן הכרעתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב מיום 16.12.07 בעת"מ 1491/06 ועת"מ 1629/06 בה נקבע, בין היתר, כי זכייתה של משיבה 1, אירוס הגלבוע בע"מ, (היא חב' איקיאה) במכרז ביחס לאותו מתחם קרקע, בטלה. בקשה לעיכוב ביצוע החלטה זו שהגישה אירוס הגלבוע במסגרת ערעורה לבית משפט זה נדחתה.

2.

על הכרעת בית המשפט לעניינים מינהליים הוגשו מספר ערעורים – אירוס הגלבוע ערערה על ביטול זכייתה, ותבעה להחזיר את המצב לקדמותו. המבקשים בבקשה זו (להלן – לאה ברוך ) וכן המשיבים 5 (להלן – חיים אוקנין ) ערערו על אי ביטולו של המכרז כולו וכן על מסקנות הערכאה הדיונית ביחס למעורבות המינהל באותו מיכרז.

3.

המבקשים טוענים כי הליכי המכרז החדש עשויים לרוקן מתוכן את ההכרעה בהליך התלוי ועומד בערעורים שבפנינו, ומצביעים על חשש כי המתמודד האפקטיבי בהליך המכרז החדש יהא לא אחר מאשר אירוס הגלבוע עצמה, מאחר, שלדבריהם, המכרז נתפר למידותיה. על פי הטענה, יציאת המינהל במיכרז חדש למיתחם המקרקעין בעיתוי זה עלולה לעמוד בסתירה לקביעות פסק הדין שינתן בערעורים, ויש למנוע אפשרות זו על ידי עצירת הליך המיכרז החדש, והשהיית ההליכים על פיו עד להכרעת בית משפט זה בהליכים התלויים לפניו. כן מותחים המבקשים ביקורת על השיקולים הכלכליים העומדים מאחורי המכרז החדש, בין היתר, לאור השפל הכלכלי הכללי, ונוכח אינטרסים כלכליים חשובים של "המדינה, המינהל והציבור הרחב". עוד נטען, כי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות נוטים אף הם לעבר מתן הסעד המבוקש.

המשיבים חיים אוקנין תומכים בבקשה לסעד זמני, מעיקרי הטעמים שהועלו על ידי המבקשים.

4.

המינהל מתנגד לבקשה לסעד זמני ממכלול טעמים. מצטרפת אליו המשיבה 3, עיריית ראשון לציון. אירוס הגלבוע ביקשה אף היא לדחות את בקשת הסעד הזמני.

5.

דין הבקשה לסעד זמני להידחות, ולו מן הטעמים הבאים:

ראשית , הבקשה לסעד זמני חורגת לחלוטין ממתחם הערעור שהוגש על ידי המבקשים וממסגרת הסעדים שנתבקשו בו. המבקשים בערעורם עותרים לסעד של ביטול המכרז כולו, לאור פגמים חמורים שנתגלו בו ולטענתם, ולאור היותו,

לדבריהם, "מכרז תפור" על פי מידותיה של אירוס הגלבוע, כדי להבטיח את זכייתה במקרקעין. לדבריהם, התנהגותו של המינהל בהקשר למיכרז הראשון בכל הנוגע להתנהלות הפסולה של עיריית ראשון לציון ואירוס הגלבוע התאפיינה ב"עצימת עיניים" ויש על כן לראותו כשותף מלא לאי תקינות ההליכים בהליך המיכרז.

המכרז הראשון נשוא ענייננו נותר בעינו בהחלטת בית משפט קמא, אף שבוטלה זכייתה של אירוס הגלבוע במכרז זה. על פי הפסק, רשאי היה המינהל לפעול ליישום תוצאות המיכרז כל עוד אלה לא שונו בערכאת ערעור, ומשלא ניתן בה סעד ביניים. אלא שהמינהל החליט עוד ביום 30.4.08 לצאת במכרז חדש בקשר למקרקעין וועדת המיכרזים של המינהל החליטה ביום 13.7.08 לבטל את המיכרז המקורי. מהלך זה הביא, למעשה, לייתורו של הסעד העיקרי בערעורם של המבקשים, אשר התמקד כל כולו בביטולו של המיכרז המקורי. יוצא מכך, כי הסעד הזמני המבוקש על ידי המבקשים אינו תואם, ואפשר אף סותר חזיתית את הסעד העיקרי המבוקש על ידם, שלמעשה נתייתר עם הוצאת המכרז החדש.

שנית – המבקשים תוקפים את תנאי המכרז החדש ונסיבות הוצאתו בטענות שונות ובהיבטים מגוונים. ההליך שלפנינו אינו המסגרת המשפטית הנאותה לתקיפת המכרז החדש. עניינו של המכרז החדש, השיקולים להוצאתו בעת זו, מהות התנאים שנכללו בו, ושאר היבטים רלבנטיים לעניינו אינם חלק מההליך שלפנינו. טענות בדבר המכרז החדש ניתן להעלות בהליכי תקיפה מיכרזיים ישירים בערכאה המוסמכת לכך, והליכי הערעורים בפני ערכאה זו, העוסקים במיכרז הראשון ופניהם לפרשה עובדתית שפניה לעבר, אינם הפורום המתאים לדון בכך. עם זאת, ראוי להעיר כי ניתן להניח שבהחלטת הרשות המוסמכת על דבר הוצאת המכרז החדש, ובמסגרת קביעת מערכת התנאים שעוגנה בו, נלקחו בחשבון, בין היתר, עובדת קיומם של הערעורים התלויים ועומדים ביחס למיכרז הראשון, והצורך הטבעי לקיים התאמה והרמוניה, ככל הניתן, בין הכרעתו העתידית של בית משפט זה לבין היבטיו השונים של המיכרז החדש.

שלישית – בבקשה לסעד זמני עולה בדרך כלל שאלה של סיכויי הערעור להתקבל, וכן שיקולי מאזן הנוחות. מאחר שבענייננו המיכרז החדש מתיישב דוקא עם הסעד העיקרי שהמבקשים עותרים לו בערעורם – קרי: ביטול המכרז הראשון מכל וכל, קשה ליישם במקרה זה את מבחן סיכויי הערעור, שהרי הסעד המבוקש בערעור

למעשה התייתר בביטולו של המכרז הראשון. יתר על כן, אפילו תתקבלנה טענות המבקשים ביחס למעורבות המינהל בהליכי המכרז הראשון, לא ברור כיצד טענות אלה עשויות לתמוך בהגבלת המינהל בפעולותיו לענין חידוש ההליך המיכרזי בקשר למקרקעין, שנכון לעת זו עומדת לו חזקת התקינות. גם היבט מאזן הנוחות אינו תומך בבקשת המבקשים, כאשר הסעד העיקרי שהם טוענים לו אומץ, למעשה, על ידי המינהל, בבטלו את המכרז הראשון. יוצא, אפוא, כי נותרות בעינן אך טענות המבקשים ביחס לטיב המיכרז החדש גופו. לטענות אלה אין אנו אמורים להיזקק בהליך זה, שכן, כאמור, פני הערעורים שלפנינו מופנות להליך המיכרזי הקודם, על מכלול משמעויותיו. ההליך המכרזי החדש ככזה אינו עומד למבחן על ידנו, ועניינו חשוף, ככל שיידרש, לביקורת שיפוטית בערכאה המוסמכת, אם וככל שתתקיים עילה טובה לכך. למותר לומר, כי במסגרת הליכי הערעורים שלפנינו, אין אנו נוקטים כל עמדה באשר לטיבו ולתנאיו של המכרז החדש.

על יסוד הדברים האמורים, דין הבקשה לסעד זמני להידחות.