עע"מ 7982/09 עבד אלמהדאוי נ. מדינת ישראל - משרד הפנים

1.

לפניי בקשה לסעד זמני (אשר כונתה בקשה "לצו ביניים") שהוגשה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו (כב' השופט ע' פוגלמן ) מיום 6.9.2009, בגדרו נמחקה על הסף עתירה מנהלית שאותה הגישו המבקשים.

2.

המבקשים 1 ו-2, בעל ואישה, הינם אזרחי מרוקו, ואילו המבקשים 3 ו-4 הינם ילדיהם אשר נולדו בגבולות מדינת ישראל. המבקשים 1 ו-2 נכנסו לישראל בשנת 1998 באמצעות ויזה ואשרה, שלטענת המשיבים פג תוקפה ביום 24.10.1998, ומאז ועד היום הם נמצאים בישראל.

3.

לטענת המבקשים הם זכאים לקבל מעמד בישראל מכוח החלטת הממשלה מס' 156 מיום 18.6.2006 (להלן: החלטת הממשלה ) ולפיכך הגישו עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים.

4.

בית המשפט לעניינים מנהליים הורה ביום 6.9.2009 על מחיקת העתירה על הסף. נקבע כי במקרה דנן לא נערכה פנייה מוקדמת על ידי בא כוח המבקשים למשיבים, טרם הגשת העתירה, כאשר המבקשים עצמם ציינו כי הם "מודעים למורכבות העניין בשל אי פנייה לרשויות, ובשל כך מבקשים התערבות בית המשפט הנכבד". בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את עמדת המשיבים לפיה דין העתירה להידחות על הסף, בין היתר, בשל היותה לוקה באי מיצוי הליכים. נקבע כי כלל יסוד הוא, כי טרם פנייה בהליך של ביקורת שיפוטית, יש למצות הליכים לפני הרשות המוסמכת, דבר שלא נעשה במקרה דנן. בטרם סיים בית המשפט לעניינים מנהליים הוא ציין כי המבקשים יהיו רשאים לשוב ולפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים, לאחר מיצוי ההליכים, אם תהייה עילה לכך.

5.

בהודעת הערעור מעלים המבקשים טענות כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. בין היתר, מפרטים המבקשים את השתלשלות העניינים שמנעה מהם כביכול לפנות בבקשה לקבלת מעמד בהתאם להחלטת הממשלה. נטען כי לאחר פרסום החלטת הממשלה, הקל משרד הפנים את הקריטריונים לקבלת מעמד מכוח החלטת הממשלה, לאחר שתם המועד להגשת בקשות, ובכך נוצר חוסר שוויון בין מי שהגישו את הבקשה, על אף שידעו כי הם אינם עומדים בקריטריונים טרם השינוי על ידי משרד הפנים, לבין אלה שלא הגישו בקשה. לאור המצב שנוצר, קבע שר הפנים תקופה נוספת של שבועיים בה ניתן להגיש בקשות חדשות לקבלת מעמד מכוח החלטת הממשלה.

המבקשים לא פנו בבקשה כנדרש, כאשר לטענתם הסיבה לכך נעוצה בייעוץ מטעה אותו קיבל המבקש 1 במשרד "העוסק בעניין של עובדים זרים הממוקם בתחנה המרכזית הישנה בת"א", לפיו נמסר לו כי אינו זכאי לקבל מעמד מכוח החלטת הממשלה. עוד נטען כי בשיחה למשרד הפנים הובהר לו כי לא ניתן להגיש בקשות בהתאם להחלטת הממשלה וזאת מאחר וחלף המועד. לפיכך טוענים המבקשים כי הם פעלו בתום לב ונפלו קורבן כאשר הוטעו בייעוץ שקיבלו. המבקשים מדגישים את חשיבותה של הזכות לחיי משפחה ומציינים כי הם אנשים נורמטיביים שמעולם לא הסתבכו עם שלטונות החוק.

6.

במסגרת הבקשה לסעד זמני עותרים כאמור המבקשים לסעד אשר ימנע את גירושם מגבולות המדינה עד להכרעה בערעור.

7.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם סיכויי הערעור במקרה דנן הינם קלושים, נוכח העובדה כי המבקשים לא מיצו הליכים בטרם הגישו את עתירתם, ולפיכך בדין נדחתה עתירתם על הסף על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים. כמו כן, נטען כי מאזן הנוחות נוטה לדחייתה של הבקשה לסעד הזמני בערעור. על פי הנטען, נוכחות המבקשים בישראל אינה חיונית לבירור טענותיהם, שכן הם מיוצגים בפני בית משפט זה בידי עורך דין וטענותיהם נשמעות. בנוסף, נטען כי דחיית הבקשה לסעד זמני לא תגרום למבקשים לנזק בלתי הפיך או לקושי ממשי בהחזרת המצב לקדמותו, שכן, ככל שהמבקשים יזכו בערעורם, הם יוכלו לשוב לארץ ולקבל מעמד בישראל. בהקשר זה אף נטען, כי המבקשים שוהים בישראל שלא כדין במשך שנים תוך שהם עושים דין לעצמם, מקימים משפחה ועובדים למחייתם. לבסוף טוענים המשיבים כי דין הערעור כולו להידחות על הסף.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה, בהודעת הערעור ובתגובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות.

9.

השיקולים במתן סעד זמני בערעור על פסק דין בעתירה מינהלית דומים לשיקולים אותם שוקל בית המשפט במסגרת דיון בבקשה לעיכוב ביצוע במסגרת ערעור אזרחי, כאשר הכלל הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים, וכי על מבקש הסעד להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו [ראו: עע"ם 7536/08 דן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.9.2008)].

10.

במקרה דנן, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור הינם גבוהים. עתירתם של המבקשים נמחקה על הסף בשל העדר מיצוי הליכים וגם בערעורם הנוכחי מציינים המבקשים בסעיף 12 להודעת הערעור כי הם "מודעים למורכבות העניין בשל אי פנייה לרשויות". בהתייחס למאזן הנוחות, הרי שאף אם יורחקו המבקשים מן הארץ והדבר יגרום לנזק למבקשים אם יזכו בערעור, הרי סיכויי הערעור שאינם גבוהים כאמור, גורעים משיקול מאזן הנוחות [ראו: עע"ם 7909/08 באנדרי נ' משרד הפנים (לא פורסם, 23.10.2008)].

11.

אשר על כן, הבקשה נדחית. החלטתי מיום 8.10.2009, בה ניתן צו ארעי למניעת הרחקתם של המבקשים מן הארץ, מבוטלת בזאת.

12.

בקשתם של המשיבים לדחיית הערעור על הסף תועבר להרכב. הדיון בערעור ייקבע בהקדם.

13.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.