עע"מ 7983/06 עיריית תל אביב נ. מפעל הפיס

1.

לפניי שתי בקשות למחיקת מוצגים מתיקי המוצגים של בעלי הדין. המערערים מבקשים למחוק מוצגים טו-יז מתיק המוצגים של המשיב. לטענתם, המ דובר

במוצגים שהולדתם אחרי הגשת העתירה ואשר לא עמדו בפני בית המשפט קמא ועל כן אין מקומם בתיק הראיות ובדיון בערעור. המערערים מוסיפים כי אין לשמוע כל טיעון לעניין מוצגים אלה. המשיב בתגובה טוען כי מוצגים טו-יז נוצרו רק לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט קמא ומתייחסים כולם לאותו אירוע – הגשת תוכנית מתאר מקומית להצבת ביתני המשיב ברחבי העיר תל אביב. המשיב מדגיש כי לא ניסה להסתיר עובדה זו ואף ציין זאת במפורש בסיכומיו. לטענת המשיב, אין בצירוף מוצגים אלה, שהוגשו אך למען שלמות התמונה, כדי להרחיב חזית אלא לעדכן את בית המשפט בהתפתחות עובדתית בלבד שנוצרה לאחר מתן פסק הדין. לשיטתו, המוצגים תורמים לבירור האמת העובדתית לקביעת הזכויות המהותיות של בעלי הדין ואין כל הצדקה למחוק אותם.

2.

המשיב, מצידו, הגיש בקשה להורות על הוצאתם של מוצגים B ו- C מתיק המוצגים של המערערים. לטענתו, מסמכים אלה, המכונים "רקע עובדתי" ו"נספח ציטוטים" כלל אינם ראיות ואינם יכולים לשמש כמוצג. המדובר בתוספת לסיכומים המהווה חלק בלתי נפרד מהם. המערערים בתגובה טוענים כי המסמכים נוספו לתיק המוצגים על מנת לאפשר לבית המשפט לפנות לנספחים אלו לשם נוחותו. התיאור העובדתי הוזכר בפירוט בערעור עצמו וסיפוחו נועד להקל על בית המשפט בעת קריאת הסיכומים. בדומה, נספח הציטוטים נועד – על פי הנטען - לחסוך לבית המשפט את ההפניות לפסקי הדין שהוזכרו בסיכומים ואין בו כל תוספת של ממש לסיכומים.

3.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק נחה דעתי כי יש לקבל את שתי הבקשות. תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאפשרת לכלול בכרך מוצגים "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות". הכלל הוא, כי כאשר מ דובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, בעל דין רשאי לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים בערעור רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או, לחילופין, התקבלו כראיה על פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ראו, ב"ש 153/86 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345; ע"א 678/99 כהן נ' בעדני , פ"ד נה(2) 678) . בעל דין המעוניין להביא ראיות חדשות לפני ערכאת הערעור צריך לפעול בהתאם לדין המסדיר הגשת ראיות חדשות (תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) ובהתאם להנחיית נשיא 1/92 (מיום 17.11.02). ללא החלטה המתירה הבאת הראיות הנוספות, אין להביאן במסגרת תיק המוצגים המצורף לסיכומים. יצוין, כי יכול שמסמך יובא על מנת להניח יסוד לטענה נורמטיבית של בעל דין, ולא על מנת להוכיח עניין עובדתי. במצב כזה, אין מ דובר בראיה, כי אם באסמכתא משפטית, ועל הגשת מסמך כזה לא יחולו הנורמות הנוגעות להגשת ראיות נוספות.

4.

על רקע זה יש לבחון את הבקשות שלפניי. אשר למוצגים טו – יז בתיק המוצגים של המשיב, עיון בתגובת המשיב מעלה כי אין הוא כופר בכך שהמסמכים שצירף לא הוגשו לבית המשפט קמא. לטענתו, הם נוצרו לאחר מתן פסק הדין. אם כך הדבר, ואם חפץ המשיב להציגם בפני ערכאת הערעור, ברי

כי תרופתו אינה בצירוף המסמכים במסגרת תיק המוצגים, מבלי שבית המשפט התיר תחילה הבאתן של הראיות הנוספות. ככל שמעוניין המשיב כי המסמכים בהם עסקינן יובאו לפני בית משפט זה, עליו היה עליו לפעול על-פי סדרי הדין בעניין זה ולא לצרף את המסמכים כראיה ללא הגשת בקשה להוספת ראיות בערעור. מכאן שיש להוציא את מוצגים טו – יז מתיק המוצגים של המשיב. כפועל יוצא מכך, על המשיב למחוק מסיכומיו כל התייחסות אל מסמכים אלה.

5.

אשר למוצגים B ו- C שצורפו לתיק המוצגים של המערערים, עיון במסמכים אלה מעלה כי כלל אין המדובר בראיות וממילא אין אלה ראיות שהוצגו לבית המשפט קמא. "מוצג B " – המשתרע על 9 עמודים – סוקר את הרקע העובדתי שביסוד הערעור. "מוצג C " – המחזיק שני עמודים - מכיל הפניות וציטוטים משלושה פסקי דין. מדובר למעשה בהרחבה של היקף הסיכומים, שנעשתה בחריגה ממתכונת הסיכומים שנקבעה בצו סיכומי הטענות וללא אישור של בית המשפט. צירוף המסמכים, כפי שנעשה, אינו יכול לעמוד. ככל שחפצים המערערים להביא במסגרת הסיכומים רקע עובדתי ולהפנות לאסמכתאות, עליהם לעשות זאת במסגרת כתב הסיכומים ולא במסגרת "מוצג" המצורף לסיכומים. מתכונת הסיכומים נועדה להבטיח את היעילות הדיונית ואת השוויון הדיון בין בעלי הדין. צו הסיכומים חל באופן שווה על כל הצדדים. הוספת נספחים בדמות "רקע עובדתי" מקנה יתרון דיוני שאין לו הצדקה. בנוסף, היא מכבידה על בית המשפט בניהול היעיל של ההליך. אשר על כן, על המערערים להוציא את הנספחים B ו- C מתיק המוצגים.

סיכומו של דבר, שתי הבקשות להוצאת מוצגים מתקבלות. המערערים יגישו תיק מוצגים שאינו כולל את המוצגים B ו- C שיבוא תחת תיק המוצגים שהוגש וזאת תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו. בתוך אותו מועד יגיש המשיב תיק מוצגים שאינו כולל את המוצגים טו – יז וכן כתב סיכומים מתוקן שאינו כולל התייחסות למוצגים הנזכרים. החלטה זו תומצא לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה וכן תתויק בתיקי השופטים אשר ישבו בדין.