עע"מ 8065/20 פלוני נ. משרד הביטחון

1.

בקשה למתן סעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת א' כהן ) בעת"ם 39424-09-19 מיום 15.11.2020, בגדרה נדחתה עתירת המבקשים בנוגע להחלטתה של ועדת המאוימים, היא המשיבה 4, לדחות את בקשתם לקבלת היתר שהייה בישראל.

2.

בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי קיים אמנם מידע בדבר סיכון הנשקף לחיי המבקש 1 בשטחי הרשות הפלסטינית, אך חלקו אינו קשור לשיתוף פעולה עם ישראל. עוד צוין כי אין כל אינדיקציה למאוימות ביחס ליתר המבקשים, וכי לגבי המבקשים 1, 3, 6 ו-7 קיים מידע בדבר סכנה הנשקפת לציבור כתוצאה משהייתם בישראל.

3.

בבקשתם שלפניי מצביעים המבקשים על אינדיקציות שונות המעידות, לטענתם, על הסכנה אשר נשקפת להם בשטחי הרשות הפלסטינית. על רקע זה, טוענים המבקשים כי סיכויי ערעורם להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן הרחקתם מישראל תעמיד אותם בסכנת מוות. לפיכך, מבוקש ליתן סעד זמני למניעת הרחקת המבקשים מישראל עד להכרעה בערעור על פסק הדין.

4.

בהחלטה מיום 22.11.2020 ניתן צו ארעי למניעת הרחקתם של המבקשים מישראל עד למתן החלטה אחרת (להלן: הצו הארעי ).

5.

בתגובתם לבקשה טענו המשיבים כי הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס, בין היתר, על ראיות שלא הוצגו כלל לפני ועדת המאוימים, ואחת מהן אף לא הוצגה בהליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי. משכך, נטען כי אין מקום להידרש לראיות אלה במסגרת הליך הערעור דנן. עוד טענו המשיבים כי פתוחה לפני המבקשים הדרך למצות הליכים לגבי הראיות החדשות האמורות בדרך של הגשת בקשה חדשה לוועדת המאוימים. כן נטען כי אם המבקשים סבורים שנשקפת להם סכנה ממשית בשטחי הרשות הפלסטינית, כי אז עליהם לפנות לקצין המאוימים במנהלת התיאום והקישור הרלוונטית ולבקש היתרי שהייה זמניים בישראל עד להחלטת ועדת המאוימים בעניינם. כל זאת, כך נטען, על יסוד תשתית עובדתית מלאה ועדכנית. המשיבים הוסיפו כי לפנים משורת הדין, הם מסכימים ליתן למבקשים פרק זמן של 14 ימים במהלכם לא יגורשו מישראל, לשם הגשת בקשה עדכנית לוועדת המאוימים כאמור. המשיבים טענו עוד כי יש לדחות את יתר טענות המבקשים שאינן מבוססות על הראיות החדשות האמורות.

6.

בהחלטה מיום 7.2.2021 התבקשו המשיבים להגיב להצעתם המתוארת של המשיבים. בתגובה מיום 4.3.2021 טענו המבקשים כי בניגוד לנטען על ידי המשיבים, הראיות הנזכרות בתגובתם אכן הוצגו לפני ועדת המאוימים. עם זאת, נטען כי באופן עקרוני, המבקשים אינם מתנגדים להצעת המשיבים, אך הוסיפו כי קצין המאוימים עלול לדחות את בקשתם למתן היתרי שהייה זמניים בשל הרישום הפלילי שקיים לחלקם. במצב דברים זה, לטענת המבקשים, הם יהיו חשופים לגירוש מישראל עוד בטרם תכריע ועדת המאוימים בעניינם, ובכך יעמדו בפני סכנת חיים ממשית. אשר על כן, ביקשו המבקשים כי הצו הארעי יוותר על כנו עד להחלטת ועדת המאוימים בבקשתם העדכנית.

7.

בתשובה לתגובתם המתוארת של המבקשים, טענו המשיבים כי הסמכות ליתן היתרי שהייה זמניים נתונה לקצין המאוימים, וכי המבקשים לא הצביעו על טעם לשלילת שיקול הדעת הנתון לו כאמור עוד בטרם בחן את בקשתם. משכך, נטען כי אין מקום להותיר את הצו הארעי על כנו. לצד זאת, שבו המשיבים על הצעתם ליתן למבקשים פרק זמן של 14 ימים במהלכם הם לא יגורשו מישראל, וזאת לשם הגשת בקשה עדכנית לוועדת המאוימים. המשיבים הוסיפו כי אם ידחה קצין המאוימים את בקשת המבקשים למתן היתרי שהייה זמניים, כי אז מוסכם ליתן להם שהות נוספת של 14 ימים על מנת לכלכל את צעדיהם.

8.

לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים המתוארות לעיל, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

הלכה למעשה, הצדדים מסכימים לכך שהמבקשים ישובו ויפנו לוועדת המאוימים בבקשה חדשה לקבלת היתר שהייה בישראל, וזאת בצירוף מכלול הראיות המעידות, לטענתם, על מאוימות בשל שיתוף פעולה עם ישראל. במצב דברים זה, יש לאפשר למבקשים למצות את ההליך האמור למול ועדת המאוימים, ולצורך כך, ראיתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, כך שהצו הארעי יוותר על כנו למשך 14 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת שיתאפשר למבקשים להגיש בקשה חדשה ועדכנית לוועדת המאוימים, וכן לפנות לקצין המאוימים בבקשה למתן היתרי שהייה זמניים בישראל. אם ידחה קצין המאוימים את הבקשה האמורה, כי אז אני מורה שהמבקשים לא יגורשו מישראל במשך 30 יום ממועד מתן החלטת קצין המאוימים, וזאת על מנת שיוכלו לכלכל את צעדיהם בהתאם.

9.

למותר לציין כי ככל שתינתן על-ידי ועדת המאוימים החלטה חדשה בעניינם של המבקשים, אשר יש בה כדי להשליך על תוצאות הערעור דנן, אזי חזקה על המבקשים כי יגישו הודעה מעדכנת בנדון.

10.

סוף דבר : הבקשה למתן סעד זמני מתקבלת בחלקה, כמבואר לעיל.

בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.