עע"מ 8070/04 מר יעקב פרץ - ראש עיריית קרית אתא נ. דוד ראם

1.מועצת עיריית קרית אתא – היא המערערת והמבקשת מס' 2 (להלן – "המועצה") – שבה 17 חברים, בישיבתה מיום 2.6.04, בחרה את ועדות החובה של המועצה. המשיבים מס' 1 – 3, המהווים אחת מן הסיעות במועצה, עתרו לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בבקשה לפסול את החלטת הבחירה שלפיה אין היא מיוצגת בשתיים מן הועדות. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ש' ברלינר), בפסק דינו מיום 28.7.04, ביטל את החלטת הבחירה והורה למועצה "לבחור את הועדות מחדש, תוך שמירה על הייצוג היחסי הנדרש, כמותווה בפסק דין זה לעיל, בכל אחת מן הועדות". בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' גריל), בהחלטתו מיום 13.8.04, דחה את בקשתם של המערערים-המבקשים, שהם ראש עיריית קרית אתא והמועצה (להלן – "המבקשים"), לעכב את ביצוע פסק הדין.

המבקשים ערערו על פסק הדין ובגדר הערעור חזרו וביקשו לעכב את ביצועו עד להכרעה בערעור. בהחלטתי מיום 7.9.04 הוריתי כי ישיבת המועצה שבה יידון מחדש הרכב הועדות, שנקבעה בינתיים ליום 8.9.04, תדחה לפי שעה. עוד הוריתי כי נציגי הסיעות יבואו בדברים במגמה להגיע להסכם בדבר הרכב הועדות שייבחרו, אולם, לפי ההודעות שנתקבלו, לא הושג הסכם.

2.חזרתי ועיינתי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בהחלטתו לדחות את הבקשה לעכב את הביצוע ובעמדותיהם של חברי המועצה כפי שפירטו אותן בהודעותיהם שבכתב. בית המשפט המחוזי פירש את סעיף 150א(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] – "ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה לפי פקודה זו, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה" – כך ש"לא רק שהייצוג המתאים צריך להישמר ביחסים שבין הקואליציה לאופוזיציה, אלא גם באשר לכל סיעה בפני עצמה"; ומכאן מסקנתו כי אין לשלול מסיעתם של המשיבים מס' 1 – 3 נציגות בשתיים מן הועדות שבהן לא ניתן לה ייצוג. כנגד פרשנות זאת טוענים המבקשים, בין היתר, "כי לא ניתן (והדין אף לא מחייב), ליתן ייצוג הולם לכל אחת מסיעות האופוזיציה בכל אחת מן הועדות " (ההדגשה במקור – י' ט'). עוד טוענים הם, ואף זאת בין היתר, כי המשיבים מס' 1 – 3 לא עתרו לבטל את החלטת המועצה מיום 2.6.04 בשלמותה וכן לא עתרו לבחור מחדש את כל חברי הועדות, אלא עתרו רק לבחור נציג של סיעתם לשתיים מן הועדות. לפיכך, הסעד שהעניק להם בית המשפט המחוזי בפסק דינו הוא יותר מן המבוקש ולא היתה הצדקה לתיתו.

סבורני שיש טעמים כבדי משקל התומכים בכל אחת מן הפרשנויות האפשריות ובשלב זה קשה לקבוע ידה של מי מהן על העליונה. גם הטענה כי לצורך פתרון הבעיה של ייצוג סיעת המשיבים מס' 1 – 3 בשתיים מן הועדות אין לבטל את בחירתן של כל הועדות – אם אכן ניתן לעשות הפרדה כזאת – אין לדחותה בקש. במצב דברים זה נראה לי שיש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור. לעניין זה יוער כי בהודעות לבית המשפט תמכו 11 חברים מתוך 17 חברי המועצה בבקשה לעכב את הביצוע, 5 חברים התנגדו ואחת הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. (ראוי לציין כי בהודעת הערעור ובבקשה לעיכוב הבצוע לא צורף, משום מה, חבר המועצה מר יורם מנחם, שהיה משיב בעתירה לבית המשפט המחוזי, אולם עמדתו הומצאה בכתב).

3.לפיכך אני מורה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור. מזכירות בית המשפט תקבע מועד לדיון, ככל האפשר, תוך חודש ימים.