עע"מ 8196/08 אור הייטק בע"מ נ. עיריית אילת

1.

בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ש' דברת) דחה ביום 7.9.2008 את העתירה המינהלית שהגישה המבקשת לביטול מכרז שפרסמה עיריית אילת לאספקת והתקנת מערך מחשוב מנהל ההנדסה בעירית אילת, בו זכתה המשיבה 2.

2.

המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ביום 25.9.2008, ואת הבקשה לסעד זמני בערעור הגישה רק ביום 12.10.2008. בעקבות החלטתי מיום 13.10.2008 הגישה המבקשת ביום 17.10.2008 את תגובות המשיבות שהוגשו לבית המשפט המחוזי.

3.

המבקשת היא חברה העוסקת בשירותי מחשוב והטמעתם. למבקשת חוזה עם העיריה המסתמך על מכרז קודם , משנת 2005, שעניינו סקר מדידת נכסים וחריגות בניה. המכרז הנוכחי עניינו כאמור התקנת מערך מחשוב במנהל ההנדסה בעיריה, הכולל בין היתר, גם יצירת בסיס נתונים ממוחשב לכל המידע התכנוני הקיים בעיריה. חלק מהמידע התכנוני הקיים, בתחום של מדידת נכסים וחריגות בניה, מקורו בנתונים שסיפקה המבקשת לעיריה במסגרת החוזה נשוא המכרז הקודם . על רקע זה טענה המבקשת בעתירתה כי ההסכם בעקבות המכרז הקודם חופף את המכרז הנוכחי ומונע את קיומו ויישומו. עוד טענה כי התוכנה בה היא משתמשת בהסכם נשוא המכרז הקודם

עונה על דרישות המכרז הנוכחי, כך שמילא אין צורך במכרז.

המבקשת העלתה בעתירה טענות שונות, והחשובה שבהן היא הטענה נגד תנאי במכרז, טענה שהועלתה לראשונה בעתירה. לטענת המבקשת העיריה "תפרה" את מכרז לטובת הזוכה היחידה האפשרית שהיא המשיבה 2, שאכן היתה המציעה היחידה במכרז, וזאת עקב תנאי במכרז הדורש שימוש בתוכנת מחשב מסוימת המצויה רק בשימוש המשיבה 2.

מנגד טענו המשיבות כי המכרז הקודם והמכרז הנוכחי הם שונים, וכי תכלית העתירה היא למעשה לכפות על העיריה את המשך ההתקשרות עם המבקשת לצורך התקנת מערך מחשוב במנהל העיריה, תוך עקיפה של חובת המכרז, בעוד שההסכם עמה שנחתם בעקבות המכרז הקודם הסתיים.

4.

כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את העתירה. בית המשפט קבע כי המכרז הנוכחי אינו חופף למכרז הקודם

בו זכתה המבקשת וכי לא מ דובר באותה עבודה. העבודות נשוא המכרז הנוכחי לא נכללו בהסכם בין המבקשת לבין העיריה ומכאן שלא היתה מניעה מצד העיריה לצאת למכרז הנדון. כמו כן דחה בית המשפט את טענת המבקשת כי התנאי במכרז היה מוטה לטובת המשיבה 2 בלבד וקבע כי הדרישה לתכנה המסוימת שבשימוש המשיבה 2 נועדה לשמור על מערך אחיד במחשוב העיריה וכדי למנוע בעיות בממשק של ריבוי תכנות. בית המשפט קיבל את טענת המשיבות כי לו רצתה המבקשת לגשת למכרז יכלה לרכוש את התכנה המסוימת בעצמה, בהיותה תכנה הנגישה לציבור הרחב, אלא שהיא ניסתה לכפות על העיריה להשתמש דווקא בתכנה אחרת המצויה כבר ברשותה. לפיכך קבע בית המשפט כי אין מ דובר בתנאי פסול וכי אין עילה להתערבות בית המשפט. בית המשפט הדגיש, ביחס לטענה התוקפת את תנאי המכרז, כי היא לוקה בשיהוי של ממש: רק עם הגשת העתירה באה לעולם הטענה והיה צריך להשמיע אותה "מיד לאחר רכישת מסמכי המכרז".

5.

בבקשה לסעד זמני בערעור ביקשה המבקשת להורות לעיריה להימנע מלמסור את העבודות נשוא המכרז למשיבה 2 וזאת עד להכרעה בערעור. לטענתה העיכוב בהגשת הבקשה לסעד זמני נבע מנסיון לפנות לעיריה בבקשה כי תעכב את יישום המכרז ביוזמתה , לאחר שניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, אך העיריה לא הגיבה לפניה אליה. בבקשה נטען כי מסירת העבודות נשוא המכרז למשיבה 2 תייתר את הדיון בערעור, וכי לא מ דובר בעבודות דחופות באופן שיגרום נזק בלתי הפיך לעיריה אם תעוכבנה.

6.

מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, יש לדחות את הבקשה לסעד זמני מן הטעם הנזכר בהחלטת בית המשפט המחוזי, והוא שאת כל הטענות נגד תנאי המכרז צריכה היתה המבקשת להעלות זמן סביר לפני המועד שנקבע לפתיחת ועדת המכרזים (ראו למשל: רע"א 5851/94 ארגון הקבלנים והבונים, ראשון לציון נ' מינהל מקרקעי ישראל, מחוז מרכז , פסקה 8 (לא פורסם, 22.11.1994)).

מתגובת העיריה שהוגשה לבית המשפט קמא עולה, כי המבקשת השתתפה בסיור המציעים למכרז ביום 20.5.2008 לאחר שרכשה את מסמכי המכרז וראתה את תנאי המכרז, אך בחרה שלא להגיש הצעה במכרז. המבקשת הגישה את העתירה המינהלית ביום 16.6.2008, יום אחד בלבד לפני המועד המתוכנן לפתיחת תיבת המכרזים, שנקבע ליום 17.6.2008 בשעה 16:00. בעתירה העלתה המבקשת לראשונה את הטענה נגד תנאי המכרז ואת הטענה כי מ דובר

למעשה במכרז "תפור" לטובת המשיבה 2. התנהלות זו לוקה לכאורה בשיהוי. גם בהגשת הבקשה לסעד זמני השתהתה המבקשת, והסבריה כי ניסתה להידבר עם העיריה בעניין לאחר הגשת הערעור, אינם הסברים מספקים. בנסיבות אלה ומשחלף חודש וחצי ממועד מתן פסק הדין, אין הצדקה לעכב את ביצוע המכרז עד להכרעה בערעור.

7.

גם מבחינת שיקולי מאזן הנזקים היחסי בין הצדדים המעורבים אין הצדקה לסעד הזמני המבוקש: לעיכוב ביצוע המכרז עלולות להיות השלכות על תיפקוד העיריה באופן שייפגע באינטרס הציבורי. מובן שאם תזכה המבקשת בערעורה, פתוחה בפניה הדרך לתבוע פיצוי על נזקיה עקב האיחור שחל במימוש זכויותיה, ככל שיתגבשו נזקים כאלה.

8.

אשר על כן, הבקשה לסעד זמני נדחית. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.