עע"מ 8229/12 רון שדות נ. רשות מקרקעי ישראל

השופט א' רובינשטיין:

א.

הערעור נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שאישר את החלטת רשות מקרקעי ישראל (המינהל), אשר סירב לחתום על בקשה להיתר לשימוש של פעילות לא חקלאית בשטח החורג במידה מסוימת מחלקת מגוריהם של המערערים במושב מזור. לאחר שמיעת טיעונים ושיג ושיח הצענו למערערים לחזור בהם מערעורם וכן עשו, ועל כן נמחק הערעור ללא צו להוצאות.

ב.

ואולם, רואים אנו לנכון להעלות על הכתב, כי במהלך הדיון נשאלה שאלה מטעמנו, נוכח ההיסטוריה התכנונית במקום, בדבר האפשרות כי המערערים יגישו בקשה לתיקון תב"ע כך שתיחום חלקת המגורים ("השטח הצהוב") שבידיהם ישונה, באופן שגודלו יישאר כמות שהיה , אך הדבר יאפשר הכנסת השטח, שכיום אין המינהל מאשר – בינוי של 155 מ"ר, לתוך החלקה. לשאר הבינוי עד 500 מ"ר, קרי 345 מ"ר, נחתם על-ידי המערערים עם המינהל, לאחר פסק הדין, הסכם בגדרי "אי-רגולריות" (ראוי למצוא לכך מינוח עברי, כמו "אי סדירות" למשל).

בתשובה לשאלה זו השיב נציג המינהל, כי ככלל אין זו מן הבקשות שהמינהל תומך בהן, ועם זאת בנסיבות אלה ייבחן תיקון תב"ע אם יוגש, הכל לפי הקריטריונים שבהחלטת הנהלת המינהל 2563 מ-2009. אנו רושמים זאת מבלי שנביע דעה על התוצאה הסופית, וכמובן, אין באמור כדי לגרוע מחשיבות ההקפדה על מילוין של החלטות מועצת מקרקעי ישראל לעניין שימוש בקרקע חקלאית, ככל משפטן.

ג.

כאמור, הערעור נמחק ללא צו להוצאות.