עע"מ 8285/13 עדי מוסקוביץ נ. רשות נחל וניקוז "שורק לכיש"

1.

העותר השתתף במכרז שפרסמה המשיבה 1 (להלן: הרשות ) להפעלת תוכנית העשרה חינוכית בבתי הספר בתחום איכות הסביבה, בשנת הלימודים תשע"ד. כזוכה במכרז זכתה המשיבה 2. הרשות הודיעה לעותר במכתבה מיום 3.10.2013 כי הצעתו לא נתקבלה בעיקר בשל היותה היקרה ביותר ו"הנך מתבקש להגיע למשרדנו... על מנת לקבל חזרה את הערבות הבנקאית...".

העותר עשה כן ונטל את הערבות הבנקאית.

בהמשך, ולאחר שעיין בהצעות הזוכים האחרים, העלה העותר טענות שונות כנגד זכייתה של המשיבה 2. בין היתר, טען העותר כי נפל פגם בערבות הבנקאית שצירפה המשיבה 2 להצעתה, וכי בהצעתה לא פורטו שמות המדריכים. בהמשך לכך הגיש העותר עתירה מינהלית אך זו נדחתה על הסף לאור ההלכה הקובעת כי משנטל המציע את כתב הערבות שצירף להצעתו אין לו עוד מעמד לעתור לזכיה (ע"א 7699/08 טמג"ש חברה לניהול ולפיתוח פרויקטים נ' רשות הניקוז קישון , פ"ד נה(4) 873 (2001) (להלן: עניין טמג"ש ).

2.

על כך נסב ערעורו של העותר, בו הוא מבחין בין נטילת ערבות ביוזמתו של המציע לבין נטילת ערבות שנעשתה על פי "הזמנת" בעל המכרז, כמו במקרה דנן.

בד בבד עתר העותר בבקשה דכאן לעיכוב ביצוע המכרז.

3.

אומר בקצרה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבים, וזאת מהטעמים הבאים:

א.מבלי לקבוע מסמרות לגבי סיכויי הערעור והאופן בו המבקש מאבחן את הלכת טמג"ש מענייננו, הרי שגם התנהלותו של העותר לאחר החזרת הערבות הבנקאית, מעידה כי סבר וקיבל עליו את תוצאות המכרז. כך, במכתבו מיום 15.10.2013, כותב העותר "אנו מבינים כי ייתכן והצעות אחרות היו עדיפות מבחינת פרמטרים אחרים, והדבר לגיטימי...אשמח מאד אם נוכל לתאם פגישה על מנת שנוכל ללבן את אשר צריך ליבון ולהפרד בלחיצת יד כידידים".

ב.אף בהנחה כי המבקש יצלח את משוכת הסף של הלכת טמג"ש , דומה כי סיכויי העתירה המינהלית לגופה אינם גבוהים, באשר הצעתו של המבקש הייתה גבוהה בהרבה מזו של המשיבה 2.

ספק רב אם יש ממש בטענת המבקש לפגם שנפל בהצעתה של המשיבה 2 בגין אי צירוף רשימת מדריכים, מה עוד שבהצעתו של המבקש נפל אותו פגם, אם בכלל.

גם הטענה לפגם בערבות הבנקאית שצירפה המשיבה 2 נחזית כקלושה על פניה. על פי תנאי המכרז המציעים היו צריכים לצרף ערבות בנקאית לתקופה של 30 יום מהמועד האחרון להגשת ההצעות שהוא 9.9.2013. מניין הימים צריך אפוא להתחיל מיום 10.9.2013, כך שעל הערבות הבנקאית להיות בתוקף עד ליום 9.10.2013. הערבות הבנקאית שצורפה על ידי המשיבה 2 הייתה בתוקף עד ליום 10.10.2013, דהיינו ערבות מטיבה של יום אחד בלבד, כאשר על פניו המדובר בטעות בתום לב של אדם סביר ואף בנקאי סביר, אשר "מתרגם" 30 יום לחודש ימים החל מיום 10.9.2013. דומני כי אפילו על פי הגישה המחמירה ביותר שניתן לייחס להלכה בעע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל (1.1.2012), טעות כגון דא היא זניחה לחלוטין. כך גם לגבי הטעות הנוספת שנפלה בערבות בנקאית, בה נכתב כי הוצאה לטובת "חברה להגנת הטבע" במקום " ה חברה להגנת הטבע". שנינו ולמדנו כי סופר סת"ם מדקדק על קוצו של יוד, אך שומה עלינו להישמר מהתוצאה של "אך קוצו של יוד הוא הרגני" (יל"ג מתוך " אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?"). דומני כי הדקדוק בקוצה של האות ה במקרה דכאן, אך מעיד על חולשתה של העתירה לגופה.

ג.ולבסוף, מאזן הנוחות נוטה לטובת הרשות אשר מבקשת להתחיל ביישום תוכנית הלימודים בבתי ספר שונים בתחום פעילותה במהלך שנת הלימודים הנוכחית. הקפאת המכרז עד שהערעור יידון ויוכרע לגופו, ובהנחה שיוכרע לטובת המבקש - עד שהעתירה תידון ותוכרע לגופה, עלולה לגרום לכך שלא ניתן יהיה להוציא את הפרויקט אל הפועל במהלך שנת הלימודים הנוכחית, מה שיפגע הן ברשות והן בציבור התלמידים אשר אמורים להיכלל בתוכנית. האינטרס הציבורי מטה אפוא את מאזן הנוחות לטובת המשיבות. מה עוד, שככל שיזכה המבקש בערעור ובעתירה לגופה יוכל להיפרע בתביעה כספית או להיכנס בנעלי המשיבה 2, אם וככל שהפרויקט עדיין לא יבוצע בשלמותו במהלך שנת הלימודים.

4.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.