עע"מ 8408/12 תמיר דוד חצב ואח' נ. עיריית תל אביב יפו

1.

בפניי בקשה "לפטור מעירבון או להפחתתו", אשר הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו (כב' השופטת צ' צפת), בו דחה עתירה שהגישו המבקשים לביטול מדיניות המשיבה בכל הנוגע להקמת אוהלי מחאה בתחומה של העיר תל-אביב-יפו.

הטעם העיקרי העומד בבסיס הבקשה הוא כי הערעור מעלה סוגיות חוקתיות, ציבוריות וחברתיות תקדימיות. עוד טוענים המערערים כי יש ליתן משקל לזהותם (ממובילי המחאה החברתית ועמותה העוסקת בזכויות אדם); לעובדה שהמדובר בערעור שהיקפו צר; ולכך שלא חוייבו בהוצאות בבית המשפט קמא. כן הם טוענים כי סיכויי הערעור גבוהים.

2.

המשיבה מתנגדת לבקשה והיא טוענת כי אין להיעתר לה משהמערערים לא העלו, וממילא לא הוכיחו, כל טענה לפיה אין באפשרותם להפקיד עירבון בהליך. כן מדגישה המשיבה כי גם בערעורים הנושאים אופי ציבורי חלה חובה להפקיד עירבון, ועוד היא מוסיפה כי ניסיונם של המערערים "לצבוע" את עתירתם בצבעים של עתירה עקרונית ותקדימית נדחתה על ידי בית המשפט קמא. לבסוף טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור אינם טובים.

3.אכן, צודקת המשיבה כי בהיעדר טענה מבוססת בעניין חוסר אפשרות כלכלית להפקיד עירבון, טענת המערערים בדבר אופיו הציבורי של הערעור אין בה כדי להצדיק קביעת עירבון בסכום זניח שאינו משקף את ההוצאות שעשויות להיפסק בתום ההליך. יחד עם זאת, לא אחת נקבע כי כאשר מדובר בהליכים בעלי משמעות ציבורית כללית עשויה להיות לכך השלכה על שיעור העירבון, הכל בהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי (ראו: בר"ם 10956/08 סיאם נ' עיריית ירושלים , פסקה 3 (לא פורסם, 29.1.2009); עע"מ 4767/10 עזרא נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה - מחוז מרכז (לא פורסם, 4.8.2010)).

בענייננו סבורני כי בהתחשב במהות ההליך, בהיקפו, ובכלל נסיבות העניין, ובין היתר בשים לב לעובדה שבית המשפט המחוזי לא חייב את המערערים בהוצאות, מן הראוי להעמיד את שיעור העירבון על סך של 15,000 ש"ח.

סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן - יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.