עע"מ 8597/10 פלג גל וחנה ו-70 עותרים נוספים נ. עיריית יהוד מונוסון

לפניי בקשה לעיון בתיק בית המשפט בעע"ם 8597/10. מדובר בערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שבמסגרתו נדחו מרבית טענות המערערים נגד חיובי ארנונה שהשיתו עליהם המשיבות בשלושת העשורים האחרונים.

1.

המבקשת לעיין בתיק הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה 1 שעניינה כלילת תוספת הארנונה לשנת 2001 בבסיס המס של השנים שלאחר מכן (להלן: בקשת האישור ). העיון בתיק דנן נדרש למבקשת כדי לדעת מהן הטענות שהעלתה המשיבה 1 בעניין זה, הן בערכאה הדיונית, הן במסגרת הערעור. לדבריה, בהיעדר איסור בדין, יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק, כנגזרת מעקרון פומביות דיון. זאת אף ביתר שאת, כאשר מדובר ברשות ציבורית, המחויבת לשקיפות על-פי דין.

2.

המשיבות מתנגדות לבקשה. לדבריהן, המבקשת הייתה מודעת כבר במהלך הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית להליכים שהתנהלו במסגרת התיק דנן, ולא פנתה בבקשה לעיון במסמכים כפי שהדין מאפשר לה. המבקשת, כך נטען, כבר הגישה את סיכומיה בכתב במסגרת הבקשה לאישור, ולכן אין לה עוד עניין אמיתי בחומר המבוקש. בנוסף, היעתרות לבקשה לעיון עלולה – לפי המשיבות – להביא לפתיחה מחודשת של הדיון בבקשת האישור, כאשר זה נמצא בישורת האחרונה. המשיבות טוענות כי על רקע הסדר דיוני בין הצדדים, הייתה אמורה התובענה הייצוגית שהגישה המבקשת להימחק, אלא שזו הפרה את התחייבותה. לדבריהם, מעובדה זאת, כמו גם מהשיהוי בהגשת בקשה לעיון בתיק, ניתן ללמוד על כך שמדובר בשימוש בחוסר תום לב בהליכים משפטיים. המערערים, מצידם, אינם מתנגדים לבקשה לעיון בתיק.

דיון והכרעה

3.

בקשה לעיון בתיק בית משפט נבחנת על-פי הוראות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ). תקנה 4(א) לתקנות העיון קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". תקנה 4(ד) לתקנות העיון מוסיפה כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו) לתקנות, המורה כי "החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת".

4.

אין איסור בדין על העיון בתיק דנן. אשר על כן, הנחת המוצא – הנגזרת מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע – היא שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט (ראו בג"ץ 1447/03 פנים להתחדשות יהודית לישראל נ' שרת החינוך (לא פורסם, 1.11.2004); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (לא פורסם, 8.10.2009); בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה

(לא פורסם, 13.12.2004) ). על המתנגד לבקשה מוטל אפוא הנטל לשכנע את בית המשפט שלא להתיר את העיון בתיק (ראו רע"א 5097/08 כהן נ' מתב-מערכות תקשורת בכבלים בע"מ

(לא פורסם, 26.1.2010)). נטל זה כבד אף יותר שעה שמדובר בעיון בתיק לשם בירור עמדתה של רשות ציבורית ועיון במסמכים המצויים בידה. כפי שנפסק לא אחת, המידע הנאסף על-ידי רשות ציבורית מוחזק אצלה בנאמנות עבור אזרחי המדינה ותושביה. לכן ההנחה היא, שכל מידע שמוחזק בידיה צריך להיות נגיש לעיונו של הפרט. מבקשת הרשות לשלול את העיון – חובת ההוכחה עליה (השוו: רע"א 291/99 ד.נ.ד אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף פ"ד נח(4) 221 (2004); חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998). לאחר שבחנתי את טענות המשיבות, לא מצאתי כי הן הצליחו לעמוד בנטל המוטל על כתפיהן להציג טעמים מספיקים לשלילת זכות העיון. החשש העיקרי שמעלות המשיבות הוא שעיון בתיק דנן יביא לעיכוב בהליכי הבקשה לאישור. לטעמי, אין בכך כדי לשלול את זכות העיון בתיק. ככל שתהיינה לעיון בתיק דנן השלכות על הליכי בקשת האישור, בית המשפט הדן בבקשה יבחן את כלל הטענות הצריכות לעניין, לרבות טענות המשיבות בדבר חוסר תום לב ושיהוי, ויפעל כחכמתו.

נוכח האמור, אני מתיר למבקשת לעיין בתיק עע"ם 8597/10 (לרבות פרוטוקולי הדיונים בבית משפט זה). אשר לחומר המצוי בתיק בית המשפט המחוזי, על המבקשת לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה מתאימה. אין צו להוצאות.