עע"מ 8652/21שפיר תעשיות בע"מ נ. משרד האנרגיה

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' אברבנאל ) בעת"ם 44414-02-21 מיום 2.11.2021, בגדרו נדחתה עתירת המבקשות נגד החלטת המשיבים 2-1 (להלן: משרד האנרגיה ), להיענות לבקשת המשיבים 4-3 – המועצה האזורית מטה יהודה ומנהל הארנונה מטעמה (להלן: המועצה האזורית ) – לקבלת מידע על אודות המחצבות המופעלות על ידי המבקשות.

רקע

2.

המבקשות מפעילות שתי מחצבות הממוקמות בתחום השיפוט של המועצה האזורית, וזאת מכוח הרשאות לכרייה ולחציבה שהוענקו להן על ידי רשות מקרקעי ישראל. בין המבקשות ובין המועצה האזורית נתגלעה מחלוקת בסוגיית גובה תשלומי הארנונה ביחס למחצבות. על רקע זה, פנתה המועצה האזורית למשרד האנרגיה בבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 בנוגע למחצבות, ובכלל זה טפסי הבקשות לקבלת רישיונות החציבה ביחס לשנים 2020-2015. המבקשות התנגדו להעברת המידע המבוקש וזאת, בין היתר, בטענה כי חוק חופש המידע אינו חל על בקשות המוגשות מטעם רשות ציבורית, ובהתחשב בכך שהמידע המבוקש מהווה סוד מסחרי שלהן. חרף עמדת המבקשות, החליט משרד האנרגיה להעביר חלקים מהמידע המבוקש לידי המועצה האזורית, תוך השחרה של נתונים מסחריים מסוימים.

3.

המועצה האזורית הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד ההחלטה האמורה (עת"ם 40894-07-20), אך העתירה נמחקה בעקבות קבלת החלטה נוספת בסוגיה שבמחלוקת על ידי משרד האנרגיה. בהחלטה זו, שניתנה ביום 7.1.2021, הורה משרד האנרגיה על שינוי החלטתו הקודמת, במובן זה שנקבע כי יועברו למועצה האזורית פרטי מידע נוספים, בכפוף להתחייבותה בכתב כי אלו לא יימסרו לגורמים אחרים.

4.

בהמשך לכך, הגישו המבקשות עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד החלטתו השנייה של משרד האנרגיה, בה ביקשו למנוע את חשיפת המידע והעברתו לידי המועצה האזורית. זאת, בעיקרו של דבר, בהסתמך על הנימוקים שהועלו על ידן במסגרת התנגדותן לבקשתה המקורית של המועצה האזורית. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, בקבעו כי אף שהמידע שבמחלוקת עולה כדי סוד מסחרי בעל ערך כלכלי אשר חשיפתו עלולה לגרום נזק למבקשות, הרי שמסירתו הוגבלה בתנאים משמעותיים שיש בהם כדי לאזן בין האינטרסים המונחים על הכף. זאת, כך נקבע, בפרט בהינתן שהמבקשות לא העלו טענות כלשהן באשר למידת האפקטיביות של התנאים שנקבעו. עוד נקבע, כי המבקשות לא ביססו את טענתן לפיה הוראות חוק חופש המידע לא חלות על בקשה המוגשת מטעם גורם ציבורי, ומכל מקום, אין יסוד להבחנה בין מבקש פרטי למבקש ציבורי בהיבט זה.

5.

בהחלטתו מיום 8.12.2021 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המבקשות, למתן צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק דינו עד למתן החלטה אחרת שתתקבל על ידי בית משפט זה.

הבקשה דנן

6.

המבקשות הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולצדו בקשה לעיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור, היא הבקשה שלפניי.

בבקשה טוענות

המבקשות כי ערעורן יתייתר אם לא תתקבל בקשתן, שכן המידע שאת פרסומו הן מעוניינות למנוע יועבר למועצה האזורית עוד טרם הדיון בערעור, באופן שלא יאפשר להשיב את המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל. כן נטען, כי סיכויי הערעור גבוהים, בין היתר לנוכח מיהות המועצה האזורית ובהתחשב במטרה שלשמה נדרש המידע.

7.

משרד האנרגיה מותיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט מבלי להתייחס לסיכויי הערעור, בציינו כי מסירת המידע בשלב הנוכחי צפויה להפוך את הערעור לתיאורטי.

8.

המועצה האזורית מתנגדת לבקשה שכן, לטענתה, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר של למעלה מ-40 ימים לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עוד נטען, כי סיכויי הערעור נמוכים בהתחשב בכך שטענות זהות לאלו שמועלות על ידי המבקשות בערעור דנן, נדחו בעבר במסגרת הליכים אחרים שנוהלו בעניינן ואשר עסקו בסוגיה דומה. כן נטען, כי המבקשות עושות כל שלאל ידן על מנת להסתיר את היקף פעילותן במחצבות ובכך למנוע מהמועצה האזורית להעריך את סכום הארנונה השנוי במחלוקת ולגבותו באמצעות הליכי גבייה מנהליים, באופן שיש בו כדי לפגוע באינטרס הציבורי. בנסיבות אלה, כך נטען, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המועצה האזורית, אשר נדרשת להכנסות מארנונה טרם תום שנת המס הנוכחית.

דיון והכרעה

9.

לאחר העיון בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

10.

כידוע, על המבקש לעכב ביצועו של פסק דין , להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים, אשר מתקיים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות" – האחד, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. עוד נקבע כי ככלל, יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו למשל: עע"ם 8545/21 כרם אל ח'ורי בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 15 (28.12.2021), והאסמכתאות הנזכרות שם ). באופן קונקרטי יותר נפסק, כי ככלל, דחיית בקשה לעכב ביצוע פסק דין המורה על מסירת מידע

או מסמכים, תאיין, מטבע הדברים, את הערעור שהוגש על פסק הדין, כך שבמקרים מעין אלה יטה בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור (ראו למשל: עע"ם 2271/19 הנתיב המהיר בע"מ נ' כביש חוצה ישראל בע"מ , פסקה 4 (29.4.2019) ; עע"ם 8249/20 שפיר תעשיות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 6 (17.12.2020); עע"ם 992/21 דן - חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' חברה הנסיעות והתיירות נצרת בע"מ , פסקה 9 (18.3.2021) ).

11.

יישום הדברים על ענייננו מוליך למסקנה כי יש לקבל את הבקשה. דחיית הבקשה צפויה, מטבע הדברים, לייתר את הדיון בערעור שהגישו המבקשות ולהפכו לתיאורטי בלבד, ובכך יגרם להן נזק בלתי הפיך, ולא למותר לציין בהקשר זה כי על פני הדברים אין מחלוקת שהמידע מהווה סוד מסחרי בעל ערך כלכלי למבקשות (ראו: פסקה 6 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי). מנגד, לא שוכנעתי כי למועצה האזורית ייגרם נזק בלתי הפיך בשל קבלת הבקשה, חרף רצונה המובן לגבות את הארנונה מן המבקשות בהקדם האפשרי. די בכך כדי להורות על קבלת הבקשה, מבלי שיהיה צורך להידרש לסיכויי הערעור.

12.

סוף דבר : אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשות על פסק הדין.

המועצה האזורית תישא בהוצאות המבקשות בסכום של 3,000 ש"ח.