החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 906-24 עע"מ 906-24

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
הגירה ומעמד · בקשה למתן סעד זמני להארכת אשרת שהייה עד להכרעה בערעורבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים

המבקשים ביקשו צו זמני המורה לרשות להמשיך ולהאריך את אשרת השהייה של המבקש עד להכרעה בערעור. בית המשפט דחה את הבקשה, שכן מדובר בצו עשה שניתן רק בנסיבות חריגות, והסעד שניתן כבר למבקש, המאפשר שהייה עד 1.9.2024, מגשים את מטרת הסעד הזמני. הבקשה נדחתה ולא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקש, אדם מבוגר, שהה בישראל לאחר שעתירתו נגד דחיית בקשתו לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות נדחתה. בית המשפט המחוזי אפשר לו לעזוב את ישראל עד מועד מאוחר, אלא אם יקבל אשרה. בית המשפט הבהיר בהחלטה נפרדת כי מדובר בהסדר אי אכיפה ולא בהארכת האשרה הקיימת, שפגה ביום 8.2.2024. המבקשים טענו לסיכויי ערעור גבוהים ולצורך בזכויות סוציאליות ורפואיות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יינתן צו עשה זמני המורה לרשות להאריך אשרת שהייה של מבקש עד להכרעה בערעור
  2. 2.האם הסעד שניתן בפסק הדין המחוזי, המאפשר שהייה עד מועד מסוים, מגשים די את מטרות הסעד הזמני

הלכות

  1. 1

    צו עשה זמני המורה להאריך אשרת שהייה ניתן רק בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות במקרה שנדון

    ״צו כאמור יינתן רק בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות במקרה דנן״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר ניתן למבקש, חרף דחיית עתירתו, סעד המאפשר המשך שהייה בישראל, סעד זה מגשים די את מטרות הסעד הזמני ואין מקום לצו נוסף

    ״מקום בו ניתן בעניינו של המבקש, חרף דחיית עתירתו, סעד המאפשר לו המשך שהיה בישראל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סעד זמני
  • צו עשה
  • אשרת שהייה
  • מאזן הנוחות
  • סיכויי הערעור
  • הסדר אי אכיפה
  • מעמד עולה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק עע"מ 906/24

בבית המשפט העליון

עע"מ 906/24

לפני:

כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ

המבקשים:

1. נטליה סולובייב

2. סרגיי סולוביייב

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה

בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור

בשם המבקשים:

עו"ד יוליה באיולה

בשם המשיב:

עו"ד יונתן סיטון

החלטה

1.בפסק דין שניתן ביום 16.11.2023 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת מ' אגמון-גונן) את עתירת המבקשים. עתירה זו כוונה נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה, אשר דחתה את בקשת המבקש 2 (להלן: המבקש) לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (עת"ם 56337-08-22). לצד דחיית העתירה, הורה בית המשפט לעניינים מינהליים בפסק דינו כי "לאור מצב החירום, והתקופה הארוכה יחסית בה שהה העותר [המבקש] בישראל, אני מאפשרת לעותר לעזוב את ישראל לא יאוחר מיום 1.9.24, אלא אם כן יקבל אשרה להישאר בישראל במהלך תקופה זו".

2.סמוך לאחר מתן פסק הדין הגישו המבקשים לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשה "להבהרת" פסק הדין, בגדרה ביקשו להבהיר האם קביעתו, ולפיה המבקש יהיה רשאי לעזוב את ישראל לא יאוחר מיום 1.9.2024 כוללת גם חיוב של המשיב להמשיך ולהאריך את אשרת השהייה של המבקש עד למועד זה. בית המשפט לעניינים מינהליים ציין בהחלטתו מיום 17.12.2023 כי "הכוונה לא היתה להארכת האשרה הקיימת, אלא להסדר אי אכיפה. המועד הממושך נועד לאפשר למבקש להגיש בקשה נפרדת למעמד, ככל שרצונו בכך, שלא במסגרת הליך הזוגיות".

3.מכאן לבקשה שלפניי, היא בקשה למתן סעד זמני, שלפיה עותרים המבקשים למתן צו המורה למשיב להמשיך ולהאריך את אשרת השהייה של המבקש (אשרה מסוג א/5), שתוקפה פג ביום 8.2.2024, עד להכרעה בערעור. המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן המבקש הוא אדם מבוגר הזקוק לזכויות סוציאליות ורפואיות, שמאפשרות לו במקרה הצורך לפנות לרופא – דבר שלא ניתן לעשותו ללא אשרת שהייה.

4.המשיב סבור מנגד כי אין כי מקום להיעתר לבקשה דנן, שהיא בבחינת בקשה למתן צו עשה, זאת לאחר שעתירת המבקש נדחתה, ומשעה שניתן בעניינו צו המאפשר לו להמשיך לשהות בישראל עד ליום 1.9.2024.

5.דין הבקשה להידחות. מקום בו ניתן בעניינו של המבקש, חרף דחיית עתירתו, סעד המאפשר לו המשך שהיה בישראל, סעד המגשים דיו את מטרות הסעד הזמני, אין מקום להיעתר לבקשתו למתן אשרת שהייה – שהיא הלכה למעשה, בקשה לצו עשה. צו כאמור יינתן רק בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות במקרה דנן (השוו: עע"ם 2482/12 אריאס נ' שר הפנים, פסקה 4 (19.4.2012); עע"ם 2357/14 אסברוק נ' משרד הפנים, פסקה 7 (7.5.2014); עע"ם 8327/19 ג'אבר נ' שר הפנים, פסקה 4 (23.12.2019); עע"ם 8896/09 דרובובוז נ' שר הפנים (16.11.2009)).

בשים לב לתום תקופת השהיה שהותרה בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, מתבקש היומן לקבוע דיון בערעור בהקדם, ולא יאוחר מיום 1.8.2024.

הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה

היום, ה' באדר א התשפ"ד (14.2.2024).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1צו עשה זמני המורה להאריך אשרת שהייה ניתן רק בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות במקרה שנדון
  2. 2כאשר ניתן למבקש, חרף דחיית עתירתו, סעד המאפשר המשך שהייה בישראל, סעד זה מגשים די את מטרות הסעד הזמני ואין מקום לצו נוסף