עע"מ 9072/10 ורד ו.מ. בע"מ נ. עירית נשר

1.

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (עת"מ 8670-11-10 מיום 1.12.1.0 שניתן על ידי כבוד השופט א' קיסרי) לפיו נתקבלה עתירתה של משיבה 2 (להלן : י.ר.א.ב) והוחלט לבטל את זכייתה של המבקשת (להלן : ורד) במכרז שפרסמה משיבה 1 (להלן : העירייה), תחת זאת הוכרזה י.ר.א.ב כזוכה במכרז.

ורד, י.ר.א.ב ומציע נוסף התמודדו במכרז שפרסמה עיריית נשר (מכרז 4/2010) לפינוי אשפה וגזם. ורד הוכרזה כזוכה במכרז. י.ר.א.ב הגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד זכייתה של ורד במכרז. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע שועדת המכרזים ביססה את מסקנתה על שיקול בלתי רלוונטי, בכך שניתן משקל לניסיונה של ורד בעבודתה עם העירייה במשך השנים. נפסק שמדובר באמת מידה סובייקטיבית, שאינה נזכרת כלל בתנאי המכרז. הודגש שוועדת המכרזים כלל לא בחנה את ניסיונה של משיבה 2, אלא הסתפקה בהתרשמותה הישירה של העירייה בעבודתה בעבר עם ורד. נקבע כי גם לו השיקול האמור היה תנאי במכרז, מדובר בתנאי שפוגע בשוויון, שכן אינו נותן הזדמנות שווה לכל המציעים להתמודד במכרז. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש להורות על זכייתה של י.ר.א.ב תחת זכייתה של ורד. מכאן הוגש ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע שפניי.

2.

לטענת המבקשת בית ממשפט קמא התעלם מטענותיה נגד אמינותה של י.ר.א.ב. שכלל לא נבחנו על ידי העירייה. כך למשל הוגש על ידה תקליטור שהכיל קישור לכתבת תחקיר ששודרה בערוץ 10 המצביעה על ממצאי אמינות חמורים, לטענתה, הנוגעים לחברת האם של י.ר.א.ב. אולם היועץ המשפטי של הוועדה אסר על חברי הוועדה לצפות בתקליטור ובכך נמנעה מהוועדה היכולת לבחון באופן עצמאי את אמינותה וניסיונה של י.ר.א.ב. עוד נטען שלאחר פרסום המכרז ניתן פסק דין נגד י.ר.א.ב המייחס הגשת תצהיר כוזב לאחד ממנהליה. בנוסף, בית המשפט לעניינים מנהליים לא התייחס כלל לטענתה החלופית של המבקשת לפיה העניין יחזור לוועדת המכרזים על מנת שזו תדון בממצאים בדבר אמינותה של י.ר.א.ב. לטענת המבקשת בית משפט קמא מחד ביקר את פעילותה של ועדת המכרזים על שלא שקלה את ניסיונה ואמינותה של י.ר.א.ב. ברם, במקום להביא לתיקון הלקויים על ידי החזרת הדיון לוועדת המכרזים כדי שתשקול את ניסיונה ואמינותה של י.ר.א.ב, הכריז בית המשפט על י.ר.א.ב כזוכה, מבלי לערוך בדיקה נוספת. בעשותו כן, החליף בית המשפט המנהלי את שיקול דעתה של הוועדה ולא נתן לה לשקול את העניין כנדרש. באשר למאזן הנוחות, נטען כי המבקשת מספקת שירותי פינוי גזם לעירייה מזה שנים רבות ומעסיקה 14 עובדים שצפויים להיות מפוטרים. לעומת זאת י.ר.א.ב מעולם לא עבדה בעירייה, ועליה לבנות מערך שירות מתחילתו הדורש השקעה. מכאן סבורה המבקשת כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עד למיצוי ההליכים בערעור. העירייה תומכת אף היא בטענת המבקשת כי סיכויי הערעור נוטים לטובת קבלת הבקשה. לשיטתה לא נפל כל פגם משפטי או מנהלי בהחלטתה להכריז על המבקשת כזוכה במכרז.

מנגד טוענת י.ר.א.ב

שהמבקשת לא הצביעה על כל טעות מהותית בפסק הדין.

באשר לטענה בדבר אמינותה, נטען, כי מבחינה עובדתית מדובר בטענות שלא נטענו בפני בית משפט קמא ובכל מקרה צדק היועץ המשפטי של העירייה שקבע שאין לדון בחומר תקשורתי שמטרתו להכפיש את המתחרה במכרז. באשר לטענה בדבר פסק הדין הנוגע למהימנותה שניתן בהליך אחר, הודגש כי מדובר בטענה שנולדה לאחר שהוועדה החליטה ואף היא אינה רלוונטית לזכייה. ביחס למאזן הנוחות, נטען כי אין למבקשת זכות קנויה להמשיך ולספק שירותים לעירייה, רק בשל העובדה שהיא סיפקה אותם עד היום. לבסוף הודגש כי הטענה בדבר פיטוריי עובדים לא הוכחה כנדרש בתצהיר.

3.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שהוגש סבורני כי על פני הדברים סיכוי הערעור מטים את הכף לטובת י.ר.א.ב. מבלי לקבוע מסמרות בנדון, נדמה שהנמקת בית המשפט המנהלי ביחס למכרז הרלוונטי בהתחשב במהותו ותנאיו, עומדת במבחן של הביקורת המנהלית הראויה. בנסיבות העניין בכללותו, אף לא נראה ששגה בית המשפט המנהלי בכך שהורה על זוכה חדש במכרז, במקום להחזיר את העניין לוועדה להמשך דיון. מכאן יש לשקול את נזקיה של י.ר.א.ב היה ותתקבל בקשה זו. י.ר.א.ב זכאית לממש את זכייתה כנפסק. יתר על כן היה והערעור יתקבל, אין בהחלטה זו כדי למנוע מהמבקשת לממש את זכייתה ולתבוע פיצויים בגין נזקיה.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות משיבה 2 (י.ר.א.ב) ושכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך 2,000 ₪.