עע"מ 9075/19נחום קרליץ נ. משרד הפנים - אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר

1.

בפסק-דינו מיום 17.12.2018 (נימוקים ניתנו ביום 26.12.2018) דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופטת ח' סלוטקי ) שני הליכים שהגיש המבקש-מערער בקשר עם הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו לאחרונה בעיר באר שבע (שני ההליכים נדונו במאוחד ב-עמ"נ 11697-12-18): ערעור בחירות לפי סעיף 72(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן, בהתאמה: ערעור הבחירות ו- החוק ); ובקשה לעיון בפתקי הצבעה מכוח סעיף 96א לחוק האמור (להלן: בקשת העיון ).

2.

כידוע, על הכרעת בית המשפט לעניינים מינהליים בהליך של ערעור בחירות ניתן להגיש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור (בתנאים הקבועים בסעיף 73(א) לחוק). לעומת זאת, על הכרעה בבקשה לעיון בפתקי הצבעה ניתן להשיג לבית משפט זה בדרך של ערעור בזכות (בתנאים הקבועים בסעיף 96א(ו) לחוק). בהתאם לכך, ביום 24.12.2018 הגיש המבקש-מערער ערעור בזכות לבית משפט זה על דחיית בקשת העיון (עע"מ 9075/18) ובהמשך, ביום 10.1.2019, הגיש הוא בקשת רשות ערעור המופנית כלפי דחיית ערעור הבחירות (בר"מ 264/19).

בפני בית משפט זה מונחים, אפוא, שני הליכים ערעוריים המופנים כנגד אותו פסק-דין . האם יש לכך הצדקה?

3.

לעניין זה מורה ההלכה הפסוקה כי כאשר פסק-דין מסוים כולל הן עניינים שהערעור עליהם טעון רשות, הן עניינים שהערעור עליהם הוא בזכות, ניתן לערער בזכות על כל רכיבי פסק-הדין (ראו, רע"א 7141/18 המועצה המקומית תעשייתית נאות חובב נ' י.מ. הנדסה אופטית (11.12.2018) והאסמכתאות שם ). הטעם המרכזי העומד בבסיס כלל זה הוא השיקול בדבר ניצול יעיל של משאבי המערכת השיפוטית כשלצדו השיקול בדבר כללים דיוניים "ידידותיים למשתמש" ( רע"א 3914/17 אבולפיה נ' אבולפיה , פיסקה 4 (10.7.2017)) . אכן, כפי שציינה כב' הרשמת (כתוארה דאז) ג' לוין , "קשה למצוא טעם טוב לפצל הליך ערעורי המתנהל באותו בית משפט, בין אותם צדדים ולגבי אותה פרשה, כך שחלקו ידון כערעור וחלקו כבקשה לרשות ערעור" (רע"א 8302/08 מריסאת נ' מריסאת , פיסקה 6 (18.1.2009)). וכפי שנקבע בהקשר זה, "אין טעם בפירוקו של פסק דין לגורמיו. אם ניתן פסק דין בסוגיה אחת, הוא מאפשר לבעל הדין לערער בזכות על כל הסוגיות העולות בו. המבחן הטכני שהונהג, לעניין זה, לוכד את פסק הדין על כל ההכרעות הגלומות שבו" [ההדגשה שלי – ר' ג'] (ע"א 7400/00 יוסי חסון חברה להשקעות בע"מ נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בת"א יפו (7.1.2001); ערעור על החלטה זו נדחה בבש"א 793/01 ועד הנאמנים (לנכסי הווקף המוסלמי) בתל-אביב-יפו נ' יוסי חסון חברה להשקעות בע"מ (15.8.2001)).

4.

אין לכחד, כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהכלל האמור עשוי להיות מנוצל במקרים מסוימים גם לרעה. זאת, למשל, מקום בו הוגש לערכאה הדיונית הליך שהערעור עליו הוא ברשות , ורק בהמשך הוגש באופן "מלאכותי" הליך נוסף שהערעור עליו הוא בזכות. כל זאת מתוך מטרה, שהדיון בשני ההליכים יאוחד כך שניתן יהיה להגיש על פסק הדין כולו ערעור בזכות . בפסיקה ניתן מענה לקושי זה ונקבע כי כאשר הטענות שהוצגו בפני ערכאת הערעור מופנות כל כולן כנגד הקביעות שההשגה עליהן טעונה רשות – יתברר ההליך הערעורי בגדר בקשת רשות ערעור ולא בגדר ערעור בזכות (ראו, עע"ם 10501/03 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' מועצה אזורית זבולון (16.2.2004)). לאחר שעיינתי בשני ההליכים הערעוריים שבכותרת הגעתי למסקנה שהמקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים אלה.

5.

אשר על כן, סבורני כי בנסיבות העניין, לא היה צורך בהגשת בקשת רשות הערעור בבר"מ 264/19 וכי המבקש-מערער רשאי היה להעלות את כל השגותיו על פסק-הדין במסגרת הערעור בזכות שהוגש בעע"מ 9075/18. יוער, כי במקרים שבהם שני הליכי הבחירות (ערעור הבחירות ובקשת העיון) לא נדונו והוכרעו בערכאה הדיונית במסגרת אותו פסק-דין – בית משפט זה ממילא נוהג ככלל לדון בהליכים הערעוריים עליהם במאוחד (ראו למשל, עע"מ 8617/13 ג'ראייסי נ' מנהל הבחירות בנצרת (7.1.2014)).

6.

הנני מורה אפוא על מחיקת בקשת רשות הערעור בבר"מ 264/19. המבקש-מערער (ומעתה – המערער) רשאי להגיש עד ליום 23.1.2019 הודעת ערעור מתוקנת בעע"מ 9075/18 המתייחסת לכל מרכיביו של פסק הדין. ככל שהמערער יבחר להגיש הודעת ערעור מתוקנת – יתוקן סכום העירבון הכולל בעע"מ 9075/18 ויעמוד על 20,000 ש"ח (במקום 15,000 ש"ח). ככל שהמערער יבחר שלא להגיש הודעת ערעור מתוקנת – סכום העירבון שנקבע יעמוד על כנו (בסך 15,000 ש"ח). המערער יפקיד את העירבון בהתאם לאחת משתי האפשרויות הנזכרות לא יאוחר מיום 27.1.2019, שאם לא כן יירשם ההליך בעע"מ 9075/18 לדחייה ללא הודעה נוספת.

7.

החלטה זו תתויק בתיק העיקרי בעע"מ 9075/18.