עע"מ 9252/10 שירוב אקוביר נ. ראש מנהל האוכלוסין

1.

המבקשת, אזרחית מולדובה, נכנסה לישראל באופן בלתי-חוקי בשנת 2003, בעקבות מודעה בעיתון שהבטיחה עבודה בשכר גבוה. בראשית שנת 2004 נעצרה המבקשת, ובתום ההליכים בעניינה הוחלט לגרשה לארצה. לא חלפה שנה והמבקשת שבה ונתפסה כשהיא שוהה בישראל שלא כדין. בעקבות כך, גורשה המבקשת בשנית. כארבע שנים מאוחר יותר, במהלך שנת 2009, פנתה המבקשת באמצעות המבקש – אזרח ישראלי – למשרד הפנים, בבקשה להתיר את כניסתה לארץ מכוח קשר נישואין שנקשר ביניהם. לטענת המבקשים, היכרותם החלה בתקופת שהייתה הראשונה של המבקשת בישראל. לאחר גירושה שמרו על קשר רצוף, וכאשר שבה לכאן החלו להתגורר יחדיו בדירת המבקש. בעקבות גירושה בפעם השנייה, ביקר המבקש במולדובה שלוש פעמים, ובביקור האחרון, בשנת 2009, באו בני-הזוג בברית הנישואין.

המשיב ערך לבני-הזוג שימוע, ובעקבותיו דחה את הבקשה בהצביעו על חשד כי מדובר בנישואין פיקטיביים, שכל מטרתם להשיג למבקשת מעמד בישראל. את השגותיהם נגד אותה החלטה הביאו המבקשים בפני בית-המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו, ומשזה לא מצא כי נפל פגם בהחלטת המשיבים, הוגש ערעור לבית משפט זה. בבקשה שבפני עותרים המבקשים כי אורה למשיבים להתיר את כניסתה של המבקשת לארץ עד להכרעה בערעור.

2.

לבקשה זו אין בידי להיעתר. כלל נוהג עימנו כי על המבקש סעד זמני כאשר הערעור בעניינו תלוי ועומד, להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בכל הזהירות הראויה, סבורני כי סיכויי הערעור במקרה זה אינם מן הגבוהים. פסק דינו של בית-המשפט קמא התבסס בעיקרו על ממצאים שבעובדה, ובאלה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב. זאת ועוד, הבקשה שבפני אינה מעלה טיעונים עובדתיים או משפטיים חדשים שטרם נשמעו בעניינם של המבקשים, ומאידך נעדרת ממנה התייחסות לעובדה כי המבקשת לא הזכירה כלל את יחסיה עם המבקש במשך כשש שנים מעת שלטענתה הכירה אותו. כך או כך, מתחם שיקול דעתו של שר הפנים בהחלטות הנוגעות לכניסה לישראל ומתן מעמד לאזרח זר, הינו רחב, וממילא תחום התערבותו של בית המשפט הנו צר (וראו: בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים , פ"ד נו(6) 289, 293 (2002)). בנוסף, נכון וראוי היה ליתן משקל גם לעובדה שהמבקשת עשתה דין לעצמה ונכנסה לישראל פעמיים שלא כדין (והשוו: עע"מ 3881/09 בן סלומון נ' משרד הפנים (טרם פורסם, 13.05.2009)). לבסוף, אדגיש כי הסעד המבוקש מכוון לשינוי המצב הקיים על-ידי מתן צו עשה למשיבים - להתיר את כניסתה לארץ של המבקשת, והרי כלל הוא כי צו כזה יינתן במקרים חריגים (עע"ם 8169/09 אלטורק נ' משרד הפנים (טרם פורסם, 21.03.2010)), ולא מצאתי כי עניינה של המבקשת נמנה עם אלה.

אי לכך, הבקשה נדחית.