עע"מ 9442/03 עיריית בת ים נ. ד.ש.א איכות סביבה בע"מ

מבוא

1.זוהי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל), ביום 10.9.03, בעת"מ 1091/03 ועת"מ 1102/03, במסגרתו התקבלו עתירותיהם של משיבים 1 ו-2, להצהיר על בטלות זכייתו של משיב 3, מר יוסף מוריס, במכרז שפרסמה המבקשת, עירית בת-ים (להלן: "המבקשת"), לפינוי אשפה בתחומה.

רקע עובדתי

2.ביום 19.12.03 פרסמה המבקשת מכרז לביצוע עבודות פינוי אשפה בתחומי העיר בת-ים. למכרז הוגשו 5 הצעות, ובסופו של יום הוכרזה הצעתו של משיב 3 כזוכה במכרז. משיבים 1 ו-2 שהשתתפו במכרז, עתרו לבית משפט קמא להצהיר על בטלותו, הואיל ועל פי השקפתם לא עמד הזוכה בתנאי סף. כוונת הדברים היא לסעיף 4.1 של המכרז, הקובע: "על המציע להיות בעל ניסיון קודם ומוכח של 5 שנים אחרונות במתן שירותי איסוף וסילוק פסולת ואשפה באופן שוטף ורצוף ברשות מקומית בעלת אוכלוסיה של 30,000 תושבים לפחות (פינוי אשפה בפועל למספר אוכלוסין זה)". לטענת משיבים 1 ו-2, נכון היה לפסול הצעתו של משיב 3, הואיל ואף שהוא מספק מזה תקופה ממושכת שירות פינוי אשפה לעיריית אור-יהודה, הוא לא רכש את הניסיון הדרוש הואיל ואוכלוסיית אור יהודה לא מונה 30 אלף תושבים, ומכל מקום משיב 3 לא פינה אשפה ל-30 אלף תושבים מאחר ובאור יהודה פעל קבלן נוסף.

3.לאחר דיון מקיף בטענות הצדדים, החליט בית משפט קמא לקבל את העתירה ולבטל את המכרז, לאחר ששוכנע מהראיות שהונחו בפניו, כי למשיב 3 אין את הניסיון הדרוש על פי תנאי המכרז.

הבקשה לעיכוב ביצוע

4.על פסק הדין הגישה המבקשת ערעור לבית משפט זה, ויחד עמו את הבקשה דנן לעיכוב ביצוע. הסוגיה העיקרית בערעור מתמקדת בטענת המערערת, כי בית משפט קמא טעה בפרשנות המצמצמת שנתן לסעיף 4.1 של המכרז. את בקשתה לעיכוב בצוע סומכת המבקשת על שתיים: ראשית , להשקפתה סיכוייה להצליח בערעור טובים; שנית , דחיית בקשתה וחיובה המיידי לערוך מכרז חדש, עלולים להפוך את הערעור לתיאורטי בלבד.

דיון

5.כידוע, כלל הוא שצד שזכה בדין רשאי לממש את פסק הדין שניתן לטובתו לאלתר, ואין הגשת ערעור מהווה עילה לעיכוב ביצוע. עם זאת, הנטייה היא להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין הנתון בערעור, אם הראה המבקש כי סיכוייו לזכות בערעור טובים, וכי עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך כתוצאה מביצועו המיידי של פסק הדין. באשר למקרה שבפני, לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובות לה, ולאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא ובהנמקתו, החלטתי, לא בלי היסוסים, להיעתר לבקשה. אכן, ספק אם המבקשת הצליחה להרים את הנטל הכבד המוטל עליה בדבר הסיכויים להצלחתה בערעור, אולם שוכנעתי כי עריכתו המיידית של מכרז חדש, בעוד הערעור תלוי ועומד, תהיה כרוכה באי-וודאות באשר לגורלו של המכרז הישן, דבר שעלול להכביד על הרשות המנהלית, על אלה המבקשים להשתתף במכרז החדש, ואף על תושבי בת-ים. מכאן דעתי, כי נכון לעכב את ביצועו של פסק הדין, וכדי למזער את נזקו של העיכוב, אם הוא קיים, תיקבע מזכירות בית המשפט ערעור זה לשמיעה לא יאוחר מסוף חודש מרץ 2004 . התיק יועבר לכבוד הרשם כדי שיינתן צו בדבר המועדים להגשת סיכומי הצדדים, בהתחשב במועד הקרוב לשמיעת הערעור.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.