עע"מ 9526/05 סאמר עלי אחמד נ. המועצה המקומית כפר כנא

ענינה של הבקשה שבפנַי במתן צו זמני, האוסר על המשיבים לפעול לביצוען של עבודות בתחומיה של המועצה המקומית כפר כנא, עד שיוכרע ערעור שהגיש המבקש בענינן. וזו תמצית הדברים: בתאריך 10.6.05 פרסמה משיבה 1, המועצה המקומית כפר כנא, מכרז לביצוע עבודות ברשת הביוב של היישוב. המבקש ומשיב 3, שהם קבלנים, הגישו, כל אחד בנפרד, הצעות למכרז. עם פתיחתה של תיבת המכרז ביום 29.6.05, התברר כי מבין כלל ההצעות שהוגשו הייתה הצעתו של משיב 3 הזולה ביותר. הוא נבחר אפוא לביצוע הפרויקט והחל בעבודה ב-1.8.05. המבקש מאן להשלים עם ההכרעה שנתקבלה, ולאחר שעיין בהצעתו של משיב 3 טען כי דינה להיפסל מחמת פגם שנפל בה. כוונתו היא להיעדרו של טופס המכונה "הצהרת יצרן/ספק", שהתבקש כל מציע לצרף להצעתו, ושהוא, לטענת המבקש, מרכיב-סף בהשתתפות במכרז.

המבקש עתר אפוא לבית-המשפט לענינים מנהליים בנצרת, בבקשה לפסילת המכרז. עתירתו נדחתה. בפסק-דינו קבע בית-המשפט המחוזי (כבוד סגן-הנשיא נ' ממן) כי המצאתו של המסמך האמור אינה בבחינת תנאי-סף ואין היעדרו פוסל את ההצעה, שכן מדובר בפגם טכני, הניתן לתיקון בדיעבד. עוד נמצא, כי אף המבקש עצמו לא צירף את המסמך האמור להצעתו, ומשכך אף אין יסוד לטענה כי אי-צירופו של המסמך פגע בשוויון בין המציעים. על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הגיש המבקש ערעור לבית-משפט זה, ועמו בקשה זו שבפנַי.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, הגעתי לכלל דעה כי יש לדחותה. בענין זה מקובלת עלי טענת המשיבים, כי במאזן הנוחות שבין הצדדים, נוטה הכף לכיוון אי-מניעתן של העבודות המתוכננות. ראשית, לא נעלם מעיני משקלו המכריע של עיתוי ביצוען של העבודות, וכוונתי היא לכורח לסיימן טרם עונת הגשמים. שנית, ברור הוא כי אפילו יתקבל ערעורו של המבקש לאחר שהושלמו העבודות, לא יחסום הדבר את דרכו לעתור לקבלתם של סעדים אחרים זולת עריכתו מחדש של המכרז. שלישית, פרק הזמן הממושך – כשלושה שבועות לפחות – שחלף מיום שהוחלט על הזוכה במכרז ועד המועד בו פנה המבקש בראשונה לערכאות משפטיות – פרק זמן שבמהלכו החלו העבודות, אשר, כמתברר, את חלקן יהיה צורך לבצע מחדש אם לא תושלם העבודה לפני בוא החורף – מטה את הכף כנגד עמדתו של המבקש.

ולבסוף, בלא שאחווה דעתי על סיכויי הערעור, אומר רק כי על-אף שאלה אינם מופרכים, הרי בידי המשיבות עלה להציג טענות המציבות משקל-נגד משמעותי לטענות המבקש. אף פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי נראה לי, על-פני הדברים, מבוסס היטב על ההלכות הנוהגות בעניני מכרזים.

על-יסוד כל אלה, דעתי היא כי יש לדחות את הבקשה, וכך אני עושה.

המבקש יישא בשכר-טרחתם של באי-כוח המשיבים - 1,500 ש"ח למשיבות 1 ו-2, וסכום זהה למשיב 3.