עע"מ 9527/00 יוסי סאסי נ. נציב מס הכנסה

השופט א' מצא :

בשנת 1993 הסכימה נציבות מס הכנסה להשית על העותר תשלום כופר בסך 200,000 ש"ח, חלף העמדתו לדין בעבירות לפי פקודת מס הכנסה. משחדל העותר מתשלום הכופר שנקבע לו הוגש נגדו (בשנת 1996), לבית-משפט השלום, כתב-אישום המייחס לו עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, עבירות לפי סעיפים 414, 418 ו420- לחוק העונשין, וכן עבירות בניגוד לחוק מס ערך מוסף. משהוברר, כי בשנת 1994 שילם העותר כופר בסך 7000 ש"ח, חלף האשמתו בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף, תוקן כתב האישום ופרשיות האישום שהומרו בתשלום כופר הושמטו.

בעקבות זאת הגיש העותר ליועץ המשפטי לממשלה בקשה לעיכוב הליכים ולהמרת אישומיו בעבירות מס הכנסה בתשלום כופר. היועץ המשפטי לממשלה דחה את בקשתו. כן חזר ודחה בקשות דומות, שניה ושלישית, שהגיש העותר. בעתירה שלפנינו, המופנית נגד החלטות אלו, מבקש העותר כי בית משפט זה יורה ליועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים במשפטו ולהסכים להמרת אישומיו בכופר. העתירה נסמכת על הסכמת נציבות מס הכנסה (משנת 1993) להסתפק, ביחס לאותן עבירות, בתשלום כופר; על העובדה שעבירות שיוחסו לעותר לפי חוק מס ערך מוסף הומרו בכופר; וכן על ההכבדה הרבה הנגרמת לעותר מהתמשכות ההליך נגדו.

בתגובתם לעתירה פירטו המשיבים את הנימוקים שעל יסודם ביקשו לדחות את העתירה, אם על הסף ואם לגופה. הכלל, כידוע, הוא שבית המשפט לא ייטה להתערב בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה, לקבל או לדחות בקשות לעיכובם של הליכים פליליים. העיון בתגובת המשיבים הניח את דעתנו כי מקרהו של העותר אינו מצדיק חריגה מן הכלל האמור. משהוגש נגד העותר כתב-אישום נשתנה מערך השיקולים שעל יסודם הסכימו המשיבים בשעתו להסתפק בתשלום כופר, ושוב אין העותר יכול לצפות שהמשיבים ינהגו בו על-פי אמת המידה שהינחתה את החלטתם הישנה. המרת העבירות לפי חוק מס ערך מוסף בתשלום כופר נעשתה לפני הגשת כתב האישום, ולכן אינה ראיה לתמיכת עמדתו של העותר. על התמשכותו היתרה של ההליך יש להצטער, אך גם בה אין כדי להוביל לקבלת עמדתו של העותר.

התוצאה היא שאנו דוחים את העתירה מבלי להזמין את הצדדים לשמיעת טענות על-פה.