פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
9763/11 - א'
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
וירג'יניה לידיה אואסן
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. מינהל האוכלוסין
בקשה לסעד זמני בערעור
בשם המבקשת:
עו"ד דוד אנג'ל
בשם המשיבים:
עו"ד יצחק ברט
החלטה
א.
בקשה לסעד זמני בערעור, אשר ימנע את הרחקת המבקשת מישראל עד להכרעה בערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט נועם) מיום 4.12.11 בתיק עת"מ 20187-03-11.
רקע
ב.
לא נידרש לכל גלגולי המבקשת בארץ הקודש, ולענייננו די לציין כי נכנסה לישראל מהפיליפינים בשנת 1999 באשרת תייר, ולאחר שפג תקפה שהתה בישראל שלא כדין . בשנת 2001 נישאה המבקשת בנישואי פרגוואי לאזרח ישראלי (שמאז נפטר) והחלה בהליך מדורג, ואולם בתום מספר גלגולים הופסק ההליך - לכאורה, כנמסר בתגובת המדינה, לאחר שבן הזוג הבהיר כי הוא שבוי בידה והיא מנצלת אותו לקבלת מעמד והצהיר, כי אינו מעוניין שמעמדה בישראל יוסדר - ושוב המשיכה לשהות בישראל שלא כדין . בהמשך, לאחר שנעצרה המבקשת, ובמסגרת הסכמה שהושגה במהלך דיון בעתירה שהגישה, הגישה המבקשת בקשה להסדרת מעמדה בישראל מטעמים הומניטריים. ביום 21.1.11 החליטו גורמי המשיב 2 כי הבקשה אינה מעלה עילה להעברתה לדיון בפני הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים (להלן הועדה ), וכלפי החלטה זו הוגשה העתירה העומדת ביסוד הליך זה.
ג.
ביום 4.12.11 קבע בית המשפט המחוזי, כי לא נפל פגם בהחלטה האמורה. ראשית
נסקרו טענות המבקשת, ונאמר כי:
"הטעמים ההומניטאריים שהועלו בבקשה, התמצו לכדי שורות בודדות בלבד, שבהן טענה [המבקשת - א"ר], בצורה לקונית, כי היא בת שישים; כי בעשר השנים האחרונות שהתה בארץ באופן חוקי וניהלה חיי זוגיות כנים עם בעלה; כי לאור האמור מרכז חייה הִנו בישראל, בפרט שבִּתה מתגוררת כאן, ולא יהא זה צודק להפריד ביניהן; וכי אין לה כל זיקה לפיליפינים... שכן בנה הנוסף מתגורר בטיוואן, ולמעשה היא אינה מכירה בפיליפינים כל אדם שיסייע לה להשיג קורת גג ופרנסה".
שנית נקבע, כי אין בטענות אלה כדי לחייב את גורמי המשיב 2 להעביר את הבקשה לדיון בפני הועדה:
"כפי שכבר נפסק, לעותרת אין זכות קנויה שעניינה יובא לפני הוועדה הבינמשרדית... ועליה להצביע על נימוקים מיוחדים... עניינה של העותרת אינו שונה מנסיבותיהם של תושבים זרים רבים אחרים, המעוניינים ברישיון ישיבה בישראל לאחר מספר שנות שהייה בארץ. טענת העותרת, בדבר הרצון להתגורר עם בִּתה, השוהה בארץ, אינה יכולה לעלות כדי שיקול הומניטארי... כך גם הטענה, לפיה מרכז חייה של העותרת הִנו כיום בישראל... מובן, כי גם הפסקת ההליך המדורג, בעקבות ניתוק הקשר בין בני-הזוג,
עוד בטרם נפטר המנוח, אינו מהווה שיקול הומניטארי לקבלת מעמד בישראל".
טענות הצדדים
ד.
כלפי פסק דין זה הוגש הערעור שלפנינו, ובצדו בקשה למתן סעד זמני כאמור. בין היתר נטען, כי סיכויי הערעור טובים, שכן המבקשת חיה בישראל כבר 13 שנה, "מתוכן 10 שנים עם בן זוגה כבת זוג לכל דבר ועניין", כי בתה ונכדה של המבקשת חיים בישראל וכי למבקשת אין עוד זיקה למדינת מוצאה. כן הוזכר, כי מדובר באישה בת 63 והועלתה האפשרות להחיל בעניינה את "נוהל הורה קשיש". נסקרו אינטרס ההסתמכות של המבקשת, הכללים לפיהן זכאית היא - כנטען - לאזרחות, וחובת הסבירות של הרשות. טענה מרכזית היא, כך דומה, כי נסיבות המבקשת מצדיקות לפחות
את העברת עניינה לדיון בפני הועדה, ודחייתן "על הסף", אף מבלי להביאן בפני הועדה, אינה סבירה.
ה.
בתגובתה (מיום 13.1.11) טוענת המדינה, בעיקר , כי סיכויי הערעור אינם טובים במובן זה שהמבקשת אכן לא העלתה טענות הראויות להתברר בפני הועדה, וכשמצרפים עובדה זו לשיקול הדעת הרחב המוענק לשר הפנים בכל הנוגע לכניסת זרים לישראל, סיכוי הערעור אינם גבוהים. בכל הנוגע למאזן הנוחות הוזכר, כי ההליך המשפטי יוכל להימשך בהיעדרה של המבקשת, וככל שיתקבל הערעור לא תהא מניעה כי תשוב לישראל. נטען איפוא, כי אין מדובר בנסיבות הבאות בגדרי המקרים החריגים שבהם יינתן סעד זמני לתקופת הערעור. בכל הנוגע לנוהל "הורה קשיש" הוזכר, כי המבקשת אינה עומדת בדרישות הגיל (65), וחשוב מכך - כי בתה אינה אזרחית ישראלית, וכי לה בן נוסף בחו"ל, שתי עובדות מהותיות המונעות ממנה לבוא בגדרי הנוהל.
דיון והכרעה
ו.
לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. לא אדרש לסיכויי הערעור, אשר על פניהם אינם גבוהים; ולא למותר לציין, כי למעשה נסב הערעור על אי-הבאת עניינה של המבקשת לדיון בפני הועדה, בעוד הסעד הזמני המבוקש חורג מגדרים אלה, והוא צופה פני מצב בו הערעור יתקבל, הבקשה תובא בפני הועדה, והועדה תקבלה לגופה . מטבע הדברים, יש בקיומן של שתי משוכות שעל המבקשת לחלוף על פניהן, כדי להשפיע על ההצדקה במתן הסעד המבוקש. ואולם, חשוב מכך, עם כל הצער שבדבר, "פעם אחר פעם נקבע על ידי בית משפט זה כי הנזק שנגרם כתוצאה מדחיית בקשה למתן סעד זמני בתקופת הערעור למניעת הליכי הרחקה מן הארץ אינו בלתי הפיך, שכן אם יזכה המערער בערעורו יוכל לשוב לארץ" (עע"מ 4466/09
דאס נ' משרד הפנים (לא פורסם) - השופט דנציגר; עע"מ 3692/08 קדאלי נ' משרד הפנים (לא פורסם)). יש ליתן את הדעת לכך, שמתן הסעד משמעו בנסיבות הענקת מעמד למי ששהתה בישראל תקופה ממושכת שלא כדין
(ראו עע"מ 1254/11 ROMANOVA
נ' משרד הפנים (לא פורסם) פסקה 5), ובכל הנוגע לקשר עם המנוח - גם בנסיבות שלכאורה אינן תמות לב וגם לכך יש לייחס משקל. סבורני איפוא, כי לא הוצגה עילה למתן הסעד המבוקש.
ז.
אין בידי להיעתר לבקשה. הצו הארעי שניתן ביום 29.12.11 יעמוד בתקפו עד ליום 25.1.12, על מנת לאפשר למבקשת להיפרד מבתה ונכדה ולערוך את הסידורים הנצרכים בחו"ל, ואנו מבקשים מהמדינה לאפשר ביקור פרידה כאמור בליווי. עד להרחקתה תיוותר המבקשת במשמורת.
ניתנה היום, כ"א בטבת התשע"ב
(16.1.2012).
ש ו פ ט