פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"ם
9768/05 - א'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המערערים:
1. יחיא חיריה
2. פריד בידס
3. מגדוליני בידס
4. ג'סאן בידס
5. בידס בידס
6. מהירה בידס
7. יזיד בידס
נ ג ד
המשיבות:
1. עיריית לוד
2. דלקול בע"מ
בקשה למחיקה על הסף
החלטה
1.לפני בקשה למחיקה על הסף מטעם המשיבה מס' 2. עניינו של ההליך בטענות לפגמים שנפלו במכרז שעניינו מכירת זכויות במקרקעין. המשיבה טוענת כי ההליך שבכותרת הוגש באיחור, כיוון שפסק הדין נשוא הערעור הומצא למערערים ביום 29.8.05, והערעור הוגש רק ביום 16.10.05, היינו כ-47 יום לאחר המצאת פסק הדין, ומכל מקום כעבור יותר מ-30 יום, שהם תקופת הערעור הקבועה בדין. המשיבה תמכה טיעונה זה באישור מסירה
מיום 29.8.05 הנושא את חתימת מזכירתו של בא כוח המערערים, וכן בתעודת עובד ציבור ורשומות של ממציא פסק הדין, המלמדים כולם כי פסק הדין אכן הומצא בתאריך המדובר. בנוסף מסתמכת המשיבה על תגובתו של בא כוח המערערים מיום 8.9.05, למכתבם מאותו יום. מכתב זה מזכיר הן את תאריך מתן פסק הדין והן את תוצאתו האופרטיבית, והתגובה לו מלמדת על פעולות ליישום פסק הדין מצד המערערים, ולא על חוסר ידיעה. לחילופין, אם חלף המועד, נתבקשה ארכה להגשת ההליך.
2.המערערים מתנגדים לבקשה, וטוענים לא אחרו בהגשה. לטענתם, לפי רישומיהם פסק הדין הגיע אליהם רק ביום 14.9.05. טענתם זו מסתמכת על חותמת "נתקבל" הנושאת תאריך 14.9.05 בה הוחתם פסק הדין במשרד בא כוחם ועל רישומי יומן בא הכוח. עוד נטען כי לא ברור מתי תוארך אישור המסירה, ומכל מקום שלא ייתכן כי המזכירה חתמה עליו ביום הנטען, שכן הייתה בחופשה בימים 28-29.8.05. לטענה זו השיבה המשיבה מס' 2, והראתה כי חומר שהומצא למערערים בפקס ביום 28.8.05 אושר על ידי אותה מזכירה.
3.לאחר שעיינתי בבקשה ובטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה למחיקת הערעור להידחות. נוכח אישור המסירה, תעודת עובד הציבור, ורישומי הממציא, נראה כי פסק הדין אכן הומצא למערערים ביום הנטען. בחותמת שהוטבעה במשרד בא כוח המערערים, כמו גם בתאריך שצוין ביומנו, אין כדי להכחיש טענה זו, אלא לכל היותר ללמד כי אכן טעות כנה נפלה ביד המערערים. עם זאת, משעה שהאיחור נבע, ככל הנראה, מטעות, ולאור השתהות המשיבה בהגשת הבקשה, כמו גם בשים לב למשך האיחור בו מדובר, מצאתי כי ראוי לאפשר קיומו של ההליך על דרך של הארכת מועד, בכפוף לפסיקת הוצאות. המשיבה מס' 2 לא הראתה כי הסתמכה על סופיות תוצאת פסק הדין, וכן לא נראה כי נגרם לה נזק כלשהו מהאיחור. לא הוברר מבקשתה והתגובה אם אכן נפתחו הליכי הוצאה לפועל. סיכויי ההליך – על פי החומר שלפני – מספיקים. לפיכך, המועד מוארך כמבוקש, אך זאת בכפוף לתשלום שכר טרחת משיבה מס' 2 בגין הברור ובגין הגשת הבקשה, בסך 3,000 ₪. שכר טרחה זה ישולם תוך 15 יום מעת המצאת החלטתי זו, והטיפול בהליך יחודש רק עם המצאת אישור לתשלום האמור. באין אישור עד למועד הנזכר, יימחק ההליך בלא כל התראה נוספת.
ניתנה היום, ג' בשבט התשס"ו (1.2.06).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם