עע"מ 978/19 מוריה שירותי ניקיון אחזקה ושמירה בע"מ נ. שירותי בריאות כללית

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע ולסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 62117-12-18 מיום 31.1.2019, כב' השופט העמית

ג' גינת ).

רקע

1.

בחודש אוקטובר 2018 פרסמה המשיבה 1, שירותי בריאות כללית, (להלן: כללית ) מכרז פומבי לאספקת שירותי ניקיון במחוז חיפה והגליל המערבי. המכרז התייחס לסכום בסיסי קבוע (עלות מעביד לשעה) ולתוספת עליה ("תוספת עלות שעתית לרכיבים הבלתי מתומחרים"), שאותה – ואותה בלבד – היה על המציעות לקבוע. על פי תנאי המכרז, הכללית תבחר בשני המציעים שהצעותיהם הכספיות תהיינה הנמוכות ביותר כזוכים במכרז, כל אחד במקומות מסויימים.

2.

המבקשת היא חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון ואשר מזה שנים רבות מספקת לכללית שירותים אלו במחוז חיפה והגליל המערבי. המשיבות 2 ו-3 (להלן: החברות הזוכות ) זכו במכרז, לאחר שנמצא כי הצעותיהן היו הנמוכות ביותר.

3.

ביום 18.11.2018, שהיה המועד האחרון להגשת הצעות, הגישה המבקשת את הצעתה. יום לאחר מכן שלחה המבקשת מכתב בהול לוועדת המכרזים, שבו ביקשה לתקן את הצעתה בטענה כי גילתה כי נקבה בהצעתה בסך הכולל ולא בתוספת בלבד ויש להפחית מהמחיר הנקוב בהצעתה את מחיר הבסיס הקבוע. הבקשה נדחתה בהחלטת וועדת המכרזים מיום 10.12.2018 שקבעה כי אין המדובר בטעות סופר הנגלית על פניה, כי הטעות לא היתה מובנת אלמלא מכתבה של המבקשת וכן כי הסכום שצויין במכתבה של המבקשת כסכום התוספת נמוך מאוד וקשה להניח כי זו היתה ההצעה. לפיכך, ביום 25.12.2018 ניתנה הודעת הכללית למבקשת כי לא זכתה במכרז.

ההליך בבית המשפט המחוזי

4.

ביום 26.12.2018 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי עתירה מנהלית יחד עם בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד לאיסור קידום הליכי הזכייה במכרז עד למתן החלטה בעתירה. ביום 1.1.2019 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי עד למועד הדיון בעתירה לא תקודם ההתקשרות עם הזוכות במכרז. כאמור לעיל, בית המשפט המחוזי דחה את העתירה ועל כך ערערה המבקשת לבית משפט זה והגישה את הבקשה המונחת לפניי, בגדרה ביקשה ליתן צו מניעה זמני האוסר על הכללית לקדם הליכי זכייה במכרז וכן להורות כי המבקשת תמשיך לספק שירותי ניקיון לכללית, והכל עד להכרעה בערעור.

תמצית טענות הצדדים

5.

לטענת המבקשת סיכויי הערעור להתקבל גבוהים ביותר, משום שמדובר בטעות שהיא טעות סופר העולה מן הנתונים עצמם. לשיטתה, הנימוק העיקרי לקביעת בית המשפט המחוזי כי לא ניתן לראות בהצעתה כנתון שגוי או כנתון שגוי בשל טעות סופר או טעות חשבונאית, נסמך על טענה שלא עלתה בהחלטת וועדת המכרזים, והוא – היעדר תיעוד לעניין השאלה מה הביא לתמחור שהציעה המבקשת. עוד טענה המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת הותרת המצב על כנו. שכן המבקשת היא חברה המעסיקה למעלה מ-400 עובדים ודחיית הבקשה תגרום לה נזקים בלתי הפיכים, גבוהים ומידיים בשל הצורך לפטר עובדים ולשלם לכולם באופן מיידי מאות אלפי שקלים בגין תנאים סוציאליים וכי לאחר קבלת הערעור תצטרך לגייס עובדים מחדש, תהליך שגם הוא כרוך בעלויות. למשיבות, לעומת זאת, לא ייגרם כל נזק מהותרת המצב על כנו בייחוד משהיא הסכימה לספק שירותים במחיר שבו נקבה במכרז, מחיר הנמוך מזה שהיא גובה כיום ואף נמוך מהמחיר שהציעו המשיבות 2 ו-3. עוד טענה המבקשת כי הותרת המצב על כנו גם תמנע נזקים לציבור באי המרפאות בשל חילופי החברות.

6.

המשיבות טענו כי דין הבקשה להידחות. לשיטתן, סיכויי הערעור נמוכים ואף קלושים ומאזן הנוחות נוטה לטובתן באופן מובהק. בכלל זה טענה הכללית כי למיטב ידיעתה נערכו המשיבות 2 ו-3 למתן השירותים ושינו את מצבן לרעה. כך גם טענה המשיבה 2, כי החלה בהתארגנות שעיקרה רכישת ציוד וגיוס עובדים עוד לפני שהוגשה העתירה המנהלית, עצרה אותה בשל ההסכמה הדיונית והמשיכה בה שוב לאחר פסק הדין. כן טענה כי העיכוב בהתקשרות הסב לה נזקים כלכליים רבים וכן כי למעשה החלה בגיוס העובדים הקיימים, כך שהם ממשיכים בעבודתם באותו מקום עבודה. המשיבה 3 עמדה על כך כי מדובר במכרז למתן שירותים שככלל הנטייה היא להימנע מעיכוב ביצועו.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, בתשובותיהן של המשיבות ובתגובות שהוגשו לאחר מכן ברשות בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8.

כידוע, המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין נדרש להצביע על סיכויי ערעור טובים ועל מאזן נוחות הנוטה במובהק לטובתו, וזאת מכח הכלל כי הזוכה במשפט זכאי לממש את זכייתו בסמוך למועד מתן פסק הדין ואין די בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצועו (עע"מ 406/18 יעל תוכנה ומערכות בע"מ נ' שירות בתי הסוהר (17.1.2018)). נוסף על כך, כאשר מדובר במכרזים לאספקת שירותים, להבדיל ממכרזי הקמה, הנטייה היא להימנע ממתן צו לעיכוב ביצוע, שכן על פי רוב קבלת הערעור אינה גורמת לנזק בלתי הפיך (עע"מ 8010/18 חברת איחוד המובילים חברה להובלות בע"מ נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 7 והפסיקה המצוטטת שם

(להלן: עניין איחוד המובילים ) (29.11.2018)).

9.

בחינת הבקשה על פי אמות מידה אלה, מעלה כי דינה להידחות. המבקשת ניגשה למכרז ביודעה כי המשך התקשרותה עם הכללית אינו מובטח ועשוי לבוא לכדי סיום, על כל המשמעויות הנלוות לכך (להשוואה ראו: עע"מ 6050/17 עידנים (נעם אשכנזי) עבודות ציבוריות בע"מ נ' עיריית תל אביב (13.8.2017)). הטענה בדבר הנזק שעתיד להיגרם לבאי המרפאות בשל החלפת ספק השירותים, אינה משכנעת, בלשון המעטה. היענות לבקשה להורות לכללית כי המבקשת תמשיך לספק לה שירותי ניקיון בתקופת הביניים עד להכרעה בערעור – במחיר שלתיקונו היא עותרת, למעשה, בערעור – אף כי הוא נמוך מהמחיר בו היא מספקת את שירותיה לכללית עד עתה ומהמחירים שהציעו החברות הזוכות, יוצר תמריץ בלתי רצוי להגשת ערעור ובקשה לסעד זמני על ידי הספק הנוכחי במטרה ליהנות מתקופת הביניים (עניין איחוד המובילים ).

10.

משלא מצאתי כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשת, איני רואה להרחיב באשר לסיכויי הערעור. אומר רק כי לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור גבוהים במידה שיש בה להטות את הכף לקבלת הבקשה.

11.

סוף דבר, הבקשה נדחית. לא ניתן צו להוצאות.

12.

הדיון בערעור ייקבע בהקדם האפשרי, בהתחשב באילוצי היומן.