עע"מ 992/21דן- חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ. חברה הנסיעות והתיירות בנצר

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט א' רון ) מיום 30.12.2020 בעת"מ 67027-05-20, עד להכרעה בערעור.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקשת והמשיבות 1, 2 ו-4 הן חברות תחבורה המפעילות שירותי תחבורה.

2.

המשיבות 1 ו-2 הגישו לבית המשפט המחוזי עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע ) בגדרה התבקש בית המשפט להורות על גילוי סעיפים המופיעים בהסכמים שבין המבקשת ובין המשיבה 4 לבין משרד התחבורה. זאת, לאחר שההסכמים הועברו לעיונן לפי החלטת המשיבה 3, הממונה על חוק חופש המידע במשרד התחבורה, למעט סעיפים מסוימים לגביהם הורתה כי יושחרו.

ההסכמים התבקשו לצורך ניהול משא ומתן בין המשיבות 1 ו-2 לבין משרד התחבורה על הוצאת קווי תחבורה מסוימים מרשותן והעברתם למפעילים אחרים ועל מנת לוודא שלא יקופחו בתנאי ההסכם ביחס להסכמים הקיימים עם המבקשת ועם המשיבה 4.

3.

בפסק דינו קבע בית המשפט מספר עקרונות לבחינת הטענות ולקבלת ההחלטה ביחס להעברת המידע. בהמשך, ובכל הנוגע למבקשת, קיבל בית המשפט קמא את העתירה באופן חלקי והורה על גילוי חלק מן הסעיפים המושחרים ועל מסירת פרפרזות, שייערכו על ידי המשיבה 3. עוד קבע כי ביחס לשלושה הסכמים נוספים, שלא הוגשו לעיונו, תיתן המשיבה 3 החלטות משלימות בהתאם לעקרונות עליהם עמד בפסק דינו, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי שאינו תלוי בעמדת המבקשת.

להשלמת התמונה יצוין, כי בפסק הדין התקבלו החלטות גם ביחס למשיבה 4, שאינן נוגעות לערעור ולבקשה שלפני.

4.

בהחלטה מיום 14.1.2021 נעתר בית המשפט קמא לבקשת המבקשת והורה על עיכוב ביצוע פסק דינו עד לחלוף המועד להגשת ערעור או עד להחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שתוגש יחד עם הערעור.

המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ויחד עימו הגישה בקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה המונחת לפניי.

נימוקי הבקשה

5.

לטענת המבקשת הסעיפים שבית המשפט קמא הורה על גילויים כוללים מידע עסקי סודי, רגיש ובעל ערך תחרותי וגילויו למשיבות 1 ו-2, שהן מתחרותיה הישירות, עלול לגרום לה נזק מהותי. לפיכך, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ייחשף המידע והנזק יהיה בלתי הפיך כך שלערעור שהגישה לא תהיה כל תוחלת ודי בכך כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין. עוד טענה המבקשת כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המשיבות 1 ו-2, משום שהמידע דרוש להן לצורך משא ומתן עתידי, ולא ייגרם להן נזק מעיכוב הביצוע, וכן כי סיכויי הערעור ממשיים וגם הם מטים את הכף לטובתה.

עמדת המשיבות

6.

המשיבות 1 ו-2 הותירו לשיקול דעת בית המשפט את ההחלטה לגבי הוראות פסק הדין לגילוי מידע, אולם התנגדו לעיכוב הביצוע ביחס להסכמים לגביהם נקבע כי המשיבה 3 תיתן החלטה משלימה. לשיטתן, ביחס להחלטה המשלימה נוטה מאזן הנוחות לטובתן משום ש" קידום קבלת החלטת הממונה ", להבדיל ממסירת המידע עצמו, לא יסב למבקשת כל נזק, והמבקשת מצידה לא העלתה כל נימוק המצדיק עיכוב ביצועו של חלק זה של פסק הדין. לעומת זאת, הן עצמן ממתינות למידע מזה כשלוש שנים וקבלת החלטה משלימה של הממונה כרוכה בזמן לא מבוטל. בנוסף, נטען כי סיכויי הערעור בהקשר זה אפסיים.

יצוין

בהקשר זה, כי תגובתן של המשיבות 1 ו-2 ביחס להחלטות המשלימות של המשיבה 3 התייחסה להסכמים מיום 14.6.2012 ומיום 17.9.2017, בעוד שבית המשפט קמא הורה על מתן החלטות משלימות ביחס ל"תוספות נוספות להסכמים שנחתמו בשנים 2007, 2013 ו-2015.

7.

המשיבה 3 לא התנגדה לבקשה, מן הטעם שמסירת המידע תהפוך את הערעור לתיאורטי.

8.

המשיבה 4 גם היא לא התנגדה לבקשה, ואף ביקשה לפטור אותה מן הצורך בהגשת כתבי טענות והשתתפות בדיונים, משום שפסק הדין הנוגע אליה מקובל עליה והסעדים בערעור אינם נוגעים לה.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשה בתגובות המשיבות ובפסק דינו של בית המשפט קמא, החלטתי כי דין הבקשה להתקבל.

כידוע, אין בהגשת ערעור כדי לעכב ביצוע פסק דין. על המבקש עיכוב ביצוע להוכיח כי מתקיימים בעניינו צמד שיקולים, שהיחס ביניהם הוא של מקבילית כוחות, ושעניינם במאזן הנוחות, בגדרו נבחנת השאלה האם ביצוע מיידי של פסק הדין לא יאפשר השבת המצב לקדמותו, ככל שיתקבל הערעור, ובסיכויי הערעור (עע"מ 1645/20 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים נ' קיימרי (17.3.2020)).

כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו מסירת מידע לפי חוק חופש המידע, הנחת היסוד היא כי דחיית הבקשה תהפוך את הערעור לתיאורטי, ולכן הנטייה היא להיענות לה (עע"מ 8249/20 שפיר תעשיות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (17.12.2020); עע"מ 2271/19

הנתיב המהיר בע"מ נ' כביש חוצה ישראל בע"מ (29.4.2019)).

כך הדבר בענייננו בכל הנוגע להוראות פסק דינו של בית המשפט קמא להעברת המידע למשיבות 1 ו-2.

10.

בנוסף, לא מצאתי להימנע ממתן עיכוב ביצוע ביחס להוראות פסק הדין למתן החלטות משלימות על ידי המשיבה 3. וזאת, בשים לב לכך שערעור המבקשת מתייחס גם לעקרונות הכללים שאותם קבע בית המשפט ואשר לאורם אמורה המשיבה 3 לקבל את ההחלטות המשלימות, וכן לאור עמדת המשיבה 3 מיום 3.3.2021 ולכך כי בית המשפט קצב למשיבה 3 פרק זמן לא ארוך, 21 יום, למתן החלטות משלימות.

11.

לבסוף, מצאתי לקבל את בקשת המשיבה 4 ולפטור אותה מהגשת כתבי טענות והשתתפות בדיונים, שכן במצב הדברים המתואר בפסקה 8 לעיל אין היא אלא משיבה פורמלית בלבד.

12.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב עד למתן הכרעה בערעור שהגישה המבקשת.