פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ר
28904-10-24
לפני:
כבוד השופט
יחיאל
כשר
העוררת:
מדינת ישראל
נגד
המשיבים:
1.
אורי אלבז
2.
אוסאמה חרבג'י
3.
קבוצת ש. ניר מערכות ביטחון, תחזוקה
וניקיון בע"מ
4.
כליפה כהן
5.
ש.ש נקיון ואחזקות בע"מ
ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר
הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, על החלטת בית המשפט המחוזי
בנוף-הגליל – נצרת (השופטת ת' נסים שי), מיום 17.9.2024, ב-בע"ח
26092-07-24
תאריך הישיבה:
ט"ז בחשוון תשפ"ה
בשם העוררים:
עו"ד עילית
מידן
בשם המשיבים
3-1, 5:
עו"ד פטריק אלגז; עו"ד מירב
רן-גיל
החלטה
1.עניינו של הערר דנן בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בנוף-הגליל – נצרת (השופטת ת' נסים שי), מיום 17.9.2024, ב-בע"ח 26092-07-24, אשר ניתנה בבקשת המשיבים לעיון בחומר חקירה, בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן, בהתאמה: הבקשה ו-החסד"פ).
מהחלטת בית המשפט המחוזי עולה, כי בית המשפט חילק את המסמכים שעמדו במוקד הבקשה לשלוש קבוצות:
- תרשומות פנימיות שעיון בהן מעלה כי אינן חומרי חקירה כהגדרתם בפסיקה, ולכן לא ניתן העיון בהם.
- חומרי חקירה אשר כבר הועברו, על ידי המאשימה (המבקשת דנן), לידי ההגנה (המשיבים דנן).
- חומרים אשר לאחר עיון בהם ויישום מבחני הפסיקה, הכריע בית המשפט המחוזי כי יש להעמידם לעיון ההגנה.
במוקד הערר דנן 13 מסמכים הנכללים בגדר הקבוצה השלישית שלעיל.
לטענת העוררת, מדובר במסמכים המהווים "תרשומות פנימיות" במובן המונח בפסיקה שעניינה ביישום הוראת סעיף 74 לחסד"פ, בהיותם תכתובות בין גורמי החוק או מסמכים לצרכים פנימיים בהם נעשתה מלאכת עיבוד וניתוח חומרי חקירה גולמיים, ומשכך הם אינם בגדר חומרי חקירה.
2.במהלך הדיון לפניי הבהרתי, לבאי-כוח הצדדים, כי נראה שאין מנוס מהחזרת העניין נושא המחלוקת שביסוד הערר דנן, לבית המשפט קמא. באי-כוח הצדדים נתנו בפניי את הסכמתם לכך. אבהיר להלן את הטעמים להמלצתי, בתמצית:
אף אם מניחים כי אותם 13 מסמכים שבמחלוקת אכן נכללים בתחומה של ההגדרה המקובלת ל-"תרשומות פנימיות" לעניין יישום הוראת סעיף 74 לחסד"פ, עדיין, הכלל הקובע כי אין לחייב מסירת "תרשומות פנימיות" במסגרת הוראת סעיף 74 לחסד"פ, איננו כלל מוחלט. כך, יכול שבית המשפט יורה על עיון במסמך שהוא "תרשומת פנימית", משום שעולה ממנו מידע שלא נמסר להגנה במסמך אחר (ראו: בש"פ 4672/23 מדינת ישראל נ' גנור, פסקה 17 (6.7.2023); בש"פ 7553/10 בר אושר נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (7.12.2010); בש"פ 5425/01 אל חאק נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(5) 426, 432-431 (2001)).
בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, בהתייחס לקבוצת המסמכים השלישית שלעיל, עליה נמנים 13 המסמכים שביסוד הערר דנן, לא הובהר האם הורה בית המשפט למוסרם לידי ההגנה מאחר שבית המשפט היה סבור כי המסמכים אינם בגדר "תרשומות פנימיות", או משום שבית המשפט סבר שאף על פי שמדובר ב-"תרשומות פנימיות" ישנם טעמים המצדיקים מתן אפשרות עיון בהם לידי ההגנה.
3.אשר על כן, הנני מורה, כי המחלוקת המצומצמת שנותרה בין הצדדים – עניינם של 13 המסמכים – תובא בפני בית המשפט קמא. בית המשפט קמא יוכל, על פי שיקול דעתו, לקיים דיון מחודש בעניין 13 המסמכים, באופן שיקבע, ויוכל להסתפק, על פי שיקול דעתו ולאחר שיובהר בפניו אילו מסמכים הם 13 המסמכים שבמחלוקת, בהשלמת ההנמקה בהחלטתו.
יחיאל כשר
שופט
ניתנה היום, ט"ז
חשוון תשפ"ה (17 נובמבר 2024).