עפ"ג 43215-11-24 עפ"ג 43215-11-24

1.כמבוקש וכמוסכם; ביצוע עונש המאסר בפועל, והוא בלבד – מעוכב בזאת עד למתן פסק דין בערעור.

2.לצד זאת, לא מצאתי להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע של רכיב הפיצוי למתלוננת, בסך של 15,000 ש"ח. הואיל והפיצוי שנגזר על המבקשת לשלם הוא פיצוי לנפגעת העבירה ולא קנס, היה על המבקשת לצרף את נפגעת העבירה כמשיבה לבקשה – דבר שלא נעשה. די בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף (ראו ע"פ 1494/24 פלוני נ' מדינת ישראל (2.4.2024) (להלן: עניין פלוני)).

בבחינת למעלה מן הצורך יוער כי היה מקום לדחות את הבקשה גם לגופה. כידוע, פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 נושא מאפיינים אזרחיים מובהקים, ולפיכך בבקשה לעיכוב ביצוע רכיב זה אין אף חובה לקיים דיון במעמד הצדדים (ע"פ 5778/21 פלוני נ' מדינת ישראל (26.8.2021)). בבקשתו לעכב את ביצוע רכיב הפיצוי לנפגע העבירה על המבקש להוכיח כי סיכויי הערעור לעניין זה טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (עניין פלוני; ע"פ 3879/21 סלומון נ' מדינת ישראל (15.6.2024)). במקרה שלפניי, המבקשת לא התייחסה לכל שיקול רלוונטי שיש בו כדי להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה בהקשר של רכיב הפיצוי. לכן, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, אני סבורה כי מאחר שהמבקשת לא טענה לעניין זה, שיקולי מאזן מובילים באופן מובהק למסקנה כי אין מקום לעיכוב ביצוע רכיב זה.

3.הבקשה ביחס לרכיב הפיצוי – נדחית בזאת.