ע"פ 10010/04 גאסר אבו עייש נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערערים הינם אחים, אזרחי ישראל, ותושבי הישוב לקיה. בחודש פברואר 2004 הם קשרו לפגוע בכלי רכב נהוגים בידי יהודים, עקב הזדהותם עם המאבק הפלסטיני. באותו יום, בשעת לילה, הניחו המערערים אבנים על פני הכביש המוביל מלהבים לצומת שוקת, ובהמשך ידו אבנים לעבר מכוניות, פגעו באחת מהן וניפצו את שמשתה הקדמית. המערערים הודו בכל אלה, ובעקבות כך הורשעו בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. בגין כל אלה נדונו המערערים ל-5 שנות מאסר ו-18 חודשים מאסר-על-תנאי. כמו כן, הופעלו על ידי בית משפט קמא עונשי מאסר על-תנאי שעמדו נגד המערערים, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, כך שהתוצאה הסופית היתה שכל אחד מהם נכלא ל-6 שנים.

בנסיבות רגילות לא היינו סבורים כי יש מקום להקל בעונשם של המערערים. מדובר בשניים שחטאו בעבירות בהן כרוך סיכון רב לחיי אדם, ובעיקר חמורה היא העובדה שזו אינה הפעם הראשונה שהם חוטאים בתחום זה. בעבר הם נשפטו על עבירות דומות, ואף נשאו בעונשי מאסר, אך נראה כי הם מתקשים לשנן את הלקח הנדרש, ואין לך ראייה טובה יותר לכך מאשר עבריינותם הנמשכת. עם זאת, נוכח גילם הצעיר של המערערים, מצבם הנפשי, ובמיוחד זה של מערער 1, החלטנו ללכת לקראתם קמעא. אנו מורים כי הם ישאו בעונש המאסר שנגזר להם בפרשה הנוכחית ועונשי המאסר-על-תנאי שהופעל (סעיף 10(ג) לגזר-הדין), בחופף. התוצאה היא אפוא כי שני המערערים ישאו במאסר בן 5 שנים.